מניין בני ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,001 בתים ,  29 ביוני 2021
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:


==המניין העשירי==
==המניין העשירי==
המניין העשירי שיתקיים לעתיד לבוא, הנרמז בפסוק "עוד תעברנה הצאן על ידי מונה"{{הערה|ירמיה לג, יג.}}, יהיה או על ידי [[מלך המשיח]] כתרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק{{הערה|"על ידי משיחא".}}, או על ידי [[הקב"ה]] בעצמו כמובן מדברי ה[[ילקוט שמעוני]] על {{הערה|ילקוט שמעוני פרשת כי תשא: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיוּ בְּנֵי אָדָם סוֹפְרִים אֶתְכֶם, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי אֶסְפּוֹר אֶתְכֶם.}}.
המניין העשירי שיתקיים לעתיד לבוא, הנרמז בפסוק "עוד תעברנה הצאן על ידי מונה"{{הערה|ירמיה לג, יג.}}, יהיה או על ידי [[מלך המשיח]] כתרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק{{הערה|"על ידי משיחא".}}, או על ידי [[הקב"ה]] בעצמו כמובן מדברי ה[[ילקוט שמעוני]] על הפסוק{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת כי תשא: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיוּ בְּנֵי אָדָם סוֹפְרִים אֶתְכֶם, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי אֶסְפּוֹר אֶתְכֶם.}}.


בתורת החסידות{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=222 אור התורה פרשת בלק ע' תתקלד].}} מבואר, שעשרת המניינים הם כנגד [[עשר הספירות]] והמניין העשירי הוא על ידי בחינת ה[[כתר]]. ולכן יהיה כמובן במפרשים או על ידי מלך המשיח או על ידי הקב"ה בעצמו. כפי שמביא בזה הילקוט שמעוני שבתשעה מניינים שנמנו בני ישראל היה על ידי בני אדם, אבל המניין דלעתיד לבוא יהיה הוא לבדו ית' המונה.
בתורת החסידות{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=222 אור התורה פרשת בלק ע' תתקלד].}} מבואר, שעשרת המניינים הם כנגד [[עשר הספירות]] והמניין העשירי הוא על ידי בחינת ה[[כתר]]. ולכן יהיה כמובן במפרשים או על ידי מלך המשיח או על ידי הקב"ה בעצמו. כפי שמביא בזה הילקוט שמעוני שבתשעה מניינים שנמנו בני ישראל היה על ידי בני אדם, אבל המניין דלעתיד לבוא יהיה הוא לבדו ית' המונה.


==עניין המניין==
==עניין המניין==
"דבר שבמניין אינו בטל".
המניין מורה על חיבתו הגדולה של ה' לבני ישראל "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה"{{הערה|רש"י במדבר א, א.}}.  


אנו אוהבים לספור דברים החביבים עלינו כדי לדעת כמה יש לנו ממנו; ב) כדי לוודא שמספרם של בני ישראל רב דיו כדי שיזכו להתגלות אלוקית בתוכם עם הקמת המשכן; ג) ספירת הלוחמים כהכנה לקראת כיבוש ארץ ישראל
בספר [[השל"ה]] נאמר{{הערה|חלק תורה שבכתב, שלשה מחנות (שמז, א). הובא ונתבאר בדיבור המתחיל צוהר תעשה לתיבה תרע"ג.}}, כי כוח הקיום הבלתי מוגבל של העם היהודי רמוז בציווי של הקב"ה למנות את עם ישראל במדבר. כשסופרים דבר מה, גורמים לו להיות "דבר שבמניין", ועל כך ישנו הכלל בגמרא: "דבר שבמניין לא בטל". הספירה מעניקה לו חשיבות שאינה מאפשרת לו להתבטל. על-ידי שהקב"ה מנה את העם, נעשו בני-ישראל "דבר שבמניין", ועל-כן אין הם יכולים להתבטל לעולם.
 
הרבי מבאר שהמניין בא לבטא את החשיבות הרוחנית של בני ישראל גם בתוך העולם הגשמי.
 
בנוסף, בכל מניין ספציפי היה צורך ספציפי במפקד.


==צורת המניין==
==צורת המניין==
שורה 44: שורה 48:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=648&CategoryID=78 דבר ספור לא מתבטל] שיחה מעובדת של הרבי מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]]
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1527601 מדוע אסור לספור יהודים] באתר בית חב"ד
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1527601 מדוע אסור לספור יהודים] באתר בית חב"ד


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]
11,694

עריכות

תפריט ניווט