16,077
עריכות
דבר מלכות קרח (א'): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←בעקבות השיחה: עריכה) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
[[הרבי]] מסביר שהסיבה שביטול גזירת המוות על [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|במאסרו]] ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], וה[[נס]] של [[שמש בגבעון דום]] על ידי [[יהושע]] נעשה בצורה עקיפית, שהוא לא עוזר ישירות (אצל אדמו"ר הריי"צ הוא עדיין לא שוחרר, ואצל יהושע הוא עדיין היה צריך להילחם), הייתה משום ש[[הקב"ה]] רוצה להלביש את הניסים של בטבע העולם. | [[הרבי]] מסביר שהסיבה שביטול גזירת המוות על [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|במאסרו]] ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]], וה[[נס]] של [[שמש בגבעון דום]] על ידי [[יהושע]] נעשה בצורה עקיפית, שהוא לא עוזר ישירות (אצל אדמו"ר הריי"צ הוא עדיין לא שוחרר, ואצל יהושע הוא עדיין היה צריך להילחם), הייתה משום ש[[הקב"ה]] רוצה להלביש את הניסים של בטבע העולם. | ||
הרבי אמר שיש ללמוד מזה, שעל אף שהאדם צריך לפעול מתוך [[קבלת עול]], על האדם לפעול ב[[הפצת המעיינות]] בצורה כזאת, שהיא תחדור בו, עד שזה יהיה חלק מטבעו. הרבי הוסיף שהעולם כבר מוכן שיפעלו בצורה כזאת, ורק כאשר האדם יתחיל לפעול כך הוא יראה שהעולם כבר מוכן ואף עוזר לו. | הרבי אמר שיש ללמוד מזה, שעל אף שהאדם צריך לפעול מתוך [[קבלת עול]], על האדם לפעול ב[[הפצת המעיינות]] בצורה כזאת, שהיא תחדור בו, עד שזה יהיה חלק מטבעו. הרבי הוסיף שהעולם כבר מוכן שיפעלו בצורה כזאת, ורק כאשר האדם יתחיל לפעול כך הוא יראה שהעולם כבר מוכן ואף עוזר לו, וכך לשונו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מה יאמר העולם ומה יאמרו האומות על כך שיהודי עושה את עבודתו ד"יפוצו מעינותיך חוצה", ובמיוחד – בקירוב הגאולה האמיתית והשלימה, הרי אין הם מבינים מה פירוש הדבר?! אמנם זוהי עבודה גדולה ונעלית ביותר – אבל צריכים לכאורה להתחשב – טוען הוא – עם העולם!|מקור=אות י"ב.}} | |||
והמענה על זה הוא: העולם כבר מוכן, מושלם! כאשר יהודי יעשה את עבודתו כדבעי – באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, וביחד עם זה כפי שזה מלובש בכלים דלבושי הטבע – הוא יראה איך שהעולם, טבע העולם ואומות העולם מסייעים לו בעבודתו. | |||
==בעקבות השיחה== | ==בעקבות השיחה== | ||
בשיחה ציין הרבי, שביום [[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]] עצמו, החסידים עשרו אז בעצבות על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] נלקח לגלות, אולם רק לאחר הם הבינו שהמאורע היה חלק משחרורו הסופי של אדמו"ר הריי"צ מהמאסר. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הבינו [[חסידים]] מהשיחה, שעל אף שבעיניים גשמיות נראה שקרה בג' תמוז [[תשנ"ד]] מאורע מצער, ב[[גאולה]] אנו נבין שבעצם שהמאורע שקרה היה חלק מתהליך הגאולה{{הערה|'''מאחורי השיחות''', עמ' 84.}}. | בשיחה ציין הרבי, שביום [[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]] עצמו, החסידים עשרו אז בעצבות על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] נלקח לגלות, אולם רק לאחר הם הבינו שהמאורע היה חלק משחרורו הסופי של אדמו"ר הריי"צ מהמאסר. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הבינו [[חסידים]] מהשיחה, שעל אף שבעיניים גשמיות נראה שקרה בג' תמוז [[תשנ"ד]] מאורע מצער, ב[[גאולה]] אנו נבין שבעצם שהמאורע שקרה היה חלק מתהליך הגאולה{{הערה|'''מאחורי השיחות''', עמ' 84.}}. | ||