תנועת ההשכלה: הבדלים בין גרסאות בדף

מטרתה של תנועת ההשכלה הייתה לשנות את פני היהדות המסורתית ולהשתלב בתרבות האירופאית, וזאת בכמה פנים - על ידי שינויים בהנהגת הקהילות היהודיות, מעמד הרבנים, שינויים בחינוך ולימוד [[חכמות חיצוניות]], שינויים בהלכה - מקולות ועד עקירתה לגמרי, והפצת התרבות החילונית בין היהודים.

בגרמניה נחלה התנועה הצלחה רבה יותר, אך ב[[רוסיה]] היו היהודים חזקים יותר בשמירת התורה והמצוות, ומגמותיהם של המשכילים נתקלו בחומה בצורה. במיוחד הייתה מלאכתם קשה במקומות שבהם הייתה השפעה חזקה ל[[תנועת החסידות]], ואדמו"רי החסידות עמדו בראש הנהגת הכלל. מסיבה זו, לחמו המשכילים בעוז נגד החסידות, ובפרט [[חסידות חב"ד]]. במלחמה זו נקטו בכל האמצעים, כולל מלשינויות שהובילו לגזירות חמורות על היהדות בכלל והחסידות בפרט.

תנועת ההשכלה החלה ב[[ברלין]] בשנות ה'תק"ל. מראשוני המשכילים והבולטים שבהם היה [[משה מנדלסון]], שתירגם את התנ"ך לגרמנית באופן המחלל את קדושת התורה.

[[הבעל שם טוב]] ניבא לתלמידיו שנים קודם לכן על כך, בשנת [[תק"ג]], וסיפר להם שב[[גרמניה]] ישנו [[סופר סת"ם]] בשם ר' מנחם, תלמיד חכם וירא שמים, שמזלזל ב[[תורת הקבלה]] וב[[ספר הזוהר]], ובדרך זו מחנך את בנו משה. האב ר' מנחם נפטר כאשר בנו משה היה בן 12, והוא התחיל ללמוד בנוסף לתורה הרבה [[חכמות חיצוניות|מדעים]], "וה[[ס"מ]] מפטם אותו ומצליח בידו, כי בו בחר להסית את ישראל בדעות כוזבות, ויעשה קרחה בישראל להעמיד כופרים בה' ובתורתו, וכל אשר יאחז דרכו על פי דרכנו, ינצל ממנו ומתלמידיו ותלמידי תלמידיו". לאור זאת, כאשר החלה תנועת ההשכלה, החלו החסידים להילחם בה בתוקף - הם אסרו על קריאת התנ"ך עם תרגומו של מנדלסון, ואף הוסיפו ונמנעו לחלוטין מלימוד [[דקדוק]], כסייג להתקרבות להשכלה{{הערה|שם=דברי|1=[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת דברי ימי אדמו"ר הזקן] רשימת אדמו"ר הריי"צ (דברי ימי חיי רבינו הזקן)].}}.

המשכילים באותו הדור הצליחו לחדור ל[[וילנה]], המרכז התורני הגדול ביותר באותה תקופה, שהיה גם המרכז ל[[התנגדות לחסידות]]. תלמידי החכמים בווילנה, ובראשם [[הגר"א]], ראו בעין יפה את ההשתלמות בלימודים חיצוניים לצד [[לימוד התורה]], ובפרט בלימוד [[דקדוק]] [[לשון הקודש]]. המשכילים ניצלו פירצה זו כדי לחדור לשכבות המרכזיות של תלמידי החכמים, ולהעביר את בניהם לחינוך על פי דרכם, שהוביל צעירים רבים ללימודים זרים ביסודיות בברלין ומשם להשכלה. חלק פעיל בכך נטל [[שמעון ליליינטל]] (שמעון הכופר), שהתחזה ל[[מלמד]] ירא שמים והעביר ילדים רבים לחינוך בדרך ההשכלה. שמעון ניסה למצוא דרך להשפיע גם על הציבור החסידי, ולשם כך עשה מסע ארוך ל[[רוסיה הלבנה]] ואף נפגש עם [[אדמו"ר הזקן]], אך התייאש כשנוכח לראות את גודל אמונתם של החסידים והתקשרותם לרבי{{הערה|שם=דברי}}.

{{ערך מורחב|אסיפת הרבנים תר"ח}}

המשכילים, שהבינו את גודל הפגיעה במאבק על החינוך היהודי המסורתי בפתיחת בית הספר בליובאוויטש דוקא, פעלו לייסד דוקא שם{{הערה|1=כמה ממכתביהם בנושא נלקטו בתולדות חב"ד ברוסיה הצארית, [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/3.htm#_ftnref767 חיזוק היהדות ברוסיה].}}. בית הספר בליובאוויטש נוסד בחורף [[תרנ"ט]], בהשקעה תקציבית גדולה מצד החברה{{הערה|שם=תרס|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ג, אגרת תרס*.}}, בדירה שכורה, ובשנת [[תר"ס]] בנו עבורו בנין מיוחד{{הערה|שם, אגרת תשיד.}}. תלמידי בית הספר הזה היו הגרעין שממנו צמחה קבוצת "פועלי ציון" בליובאוויטש, שערכו התפרעויות בחצר הרבי ובישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]], בשנת [[תרס"ו]].

הקונטרס "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" מתעד את מאבקי הרבי הצמח צדק במשכילים ואת פעולותיו בועידת פטרבורג תר"ג. בסוף הקונטרס נדפס אחד ממכתביו למשכיל מנדלשטם נגד שינויים בחינוך המסורתי, וכן שני מאמרים ב[[אידיש]], הקשורים לתוכן הקונטרס.

הקונטרס יצא לאור על ידי [[קה"ת]] בשנת [[תש"ו]] כקונטרס מ"ח בסדרת הקונטרסים של אדמו"ר הריי"צ, מתוך רשימותיו, עם הערות וציונים. אחר כך יצא בהוצאה שנייה בשנת [[תשי"ז]]. במהדורה החדשה של [[ספר החקירה]], הכניסו גם את הקונטרס בהוספות.

*[http://hebrewbooks.org/43245 אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה] באתר היברו בוקס

* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66250 רשימתו של המרגל שהתערה בין החסידים]''', רשימת שמעון הכופר, כ"ד טבת [[תשע"ב]] {{PDF}}.