440
עריכות
יבחושין אדומים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
שלום עליכם (שיחה | תרומות) (ערך חדש) |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בתלמוד מובא כי היבחושים אדומים הם שרצים שנבראים מן המים, וכלשון חז"ל "שתחילת ברייתו מן המים", ולכן הם מוגדרים בהגדרות הלכתיות מסויימות כ[[מים]] כמעט לכל דבר וענין. במסכת זבחים{{הערה|כב א}} מובא כי ניתן אף ליצור [[מקווה]] שלם שיהיה מורכב רק מגופם של היבחושים. | בתלמוד מובא כי היבחושים אדומים הם שרצים שנבראים מן המים, וכלשון חז"ל "שתחילת ברייתו מן המים", ולכן הם מוגדרים בהגדרות הלכתיות מסויימות כ[[מים]] כמעט לכל דבר וענין. במסכת זבחים{{הערה|כב א}} מובא כי ניתן אף ליצור [[מקווה]] שלם שיהיה מורכב רק מגופם של היבחושים. | ||
יש מפרשים שהכוונה היא באופן שריסקן עד שנעשו מים{{הערה|ש"ך ביו"ד סי' רא ס"ק עא. לפירוש המ"א שם (משא"כ לפירוש האליה רבה ס"ק כב. ראה תורת מנחם לסדר נט"י לסעודה ס"ק סד) - מהדורת קה"ת}} ויש מתירין לטבול במקווה כזאת אפילו בלא ריסוק{{הערה|מ"א ס"ק טז}}. ב[[שולחן ערוך הרב]]{{הערה|סימן קס סעיף יד}} פוסק [[אדמו"ר הזקן]] כי בשעת הדחק יש לסמוך על סברא הראשונה להקל, במקרה שחיוב הטבילה הוא [[מדרבנן]]. | יש מפרשים שהכוונה היא באופן שריסקן עד שנעשו מים{{הערה|ש"ך ביו"ד סי' רא ס"ק עא. לפירוש המ"א שם (משא"כ לפירוש האליה רבה ס"ק כב. ראה [[תורת מנחם]] לסדר נט"י לסעודה ס"ק סד) - מהדורת קה"ת}} ויש מתירין לטבול במקווה כזאת אפילו בלא ריסוק{{הערה|מ"א ס"ק טז}}. ב[[שולחן ערוך הרב]]{{הערה|סימן קס סעיף יד}} פוסק [[אדמו"ר הזקן]] כי בשעת הדחק יש לסמוך על סברא הראשונה להקל, במקרה שחיוב הטבילה הוא [[מדרבנן]]. | ||
לעומת זאת לענין נטילת ידיים קיימת הסכמה כי רק אם ריסק את היבחושין עד שנהפכו לחומר נוזלי כעין מים, ניתן לצאת בהם ידי [[נטילת ידיים]]{{הערה|שו"ע הרב שם}}. | לעומת זאת לענין נטילת ידיים קיימת הסכמה כי רק אם ריסק את היבחושין עד שנהפכו לחומר נוזלי כעין מים, ניתן לצאת בהם ידי [[נטילת ידיים]]{{הערה|שו"ע הרב שם}}. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
אף לענין [[איסור והיתר]] קובעת הגמרא {{הערה|חולין סז א}} כי אם היבחושים מעורבים במים שבהם נוצרו ועדיין לא פירשו מהמים, הם מותרים לשתייה כיון שהם מוגדרים כמים. יבחושים אלו לא מכונים בלשון הגמרא "יבחושים אדומים" ולא ברור אם מדובר באותם יבחושים. | אף לענין [[איסור והיתר]] קובעת הגמרא {{הערה|חולין סז א}} כי אם היבחושים מעורבים במים שבהם נוצרו ועדיין לא פירשו מהמים, הם מותרים לשתייה כיון שהם מוגדרים כמים. יבחושים אלו לא מכונים בלשון הגמרא "יבחושים אדומים" ולא ברור אם מדובר באותם יבחושים. | ||
[[קובץ: | [[קובץ:ימשוש.jpg|ממוזער|ימשוש, עונה על תיאור ה'יבחושין']] | ||
==בימינו== | ==בימינו== | ||
אחד השרצים העונים על סימני הזיהוי של [[רש"י]] הוא [[ימשוש]] ([[שם מדעי]]: ''Chironomus'') או כפי שנקרא לפעמים '''יתוש מצויץ''' | אחד השרצים העונים על סימני הזיהוי של [[רש"י]] הוא [[ימשוש]] ([[שם מדעי]]: ''Chironomus'') או כפי שנקרא לפעמים '''יתוש מצויץ''' שהוא סוג במשפחת ה[[ימשושיים]]. ה[[זחל]], מתפתח במגוון סביבות מימיות כמו [[שלולית|שלוליות]] ו[[אגם|אגמים]] והוא נפוץ מאוד ב[[ארץ ישראל]]. לזחלים חסרי הכנפיים{{הערה|וכלשון רש"י כמין יתושים בלא כנפיים}}, צבע גוף אדמדם-חום עקב ה[[המוגלובין]] המומס בדמם, ומכאן שמם "יבחושין אדומים". | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מקווה]][[קטגוריה:נטילת ידיים]] | [[קטגוריה:מקווה]][[קטגוריה:נטילת ידיים]] | ||