תפיסת ידי אדם: הבדלים בין גרסאות בדף

לכוונת האדם ישנה משמעות נכבדת בפסול זה של תפיסת ידי אדם. התייחסות לכך אנו מוצאים במשנה {{הערה|{{מקוואות|ד|א}}}} בענין "המניח כלים תחת הצנור" כלומר אדם המניח כלים תחת קילוח המים, במטרה שהמים יתקבצו שם ומשם ירדו לתוך המקווה, שהדבר גורם לפסילת המים, וגם לפי דעת [[בית הלל]] שמקילים בכך ומתירים את המים לטהרת המקווה, אין זה אלא אם עשה זאת ללא כוונה - ששכח את הכלים בחצר ורק אם בשעת הנחת הכלים לא היו [[עננים]] בשמים.  

בפירוש דברי הרא"ש נחלקו האחרונים. המעדני יום טוב מפרש כי הרא"ש מפרש את דברי הברייתא מכח הפסול של [[הוייתו על ידי טהרה]], והחילוק בין אדם לבהמה הוא שאדם מקבל טומאה או לא. [[הרש"ב]]{{הערה|שם=רשב|[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/3/36.htm שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן לו]}} מ[[חסידות ליובאוויטש|ליובאוויטש]] סובר כי פשט זה דחוק לפי משמעות המשנה שמדובר בפסול מים שאובים, ולכן הוא מפרש את שיטת הרא"ש בכך שמעשה שאינו נעשה מתוך בחירה וכוונה אינו מתייחס לעושה: {{ציטוטון|וצריך לומר דהוא ז"ל סובר דדוקא תפיסת ידי אדם פוסל, משום שאין זה בידי שמים ואפילו בלא כוונה פוסל, אבל הנעשה על ידי הבהמה הרי זה כאלו נעשה בידי שמים. כי האדם יש לו דעת וכוונה, והוא הוא העושה הדבר מפני שעושה בבחירה ורצון, ולכן גם אם אינו מכווין פוסל מפני שיש בו כוונה, אבל בהמה שאין בה דעת וכוונה שאינה עושה בבחירה ורצון, הרי זה כמו בידי שמים, וכמו אם היה ה[[רוח]] מביא את ה[[מים]]}}{{הערה|המשך דבריו שם: והגם דמצינו כוונה גבי בהמה, וכמו ב[[קרן]] ו[[ארבעה אבות נזיקין#תולדות אבות הנזיקין|תולדותיו]] שמכוונת להזיק כדאיתא בריש [[בבא קמא]]. הנה גם הכוונה היא כוונה טבעית לא רצונית (וכמו ידע [[שור]] קונהו, שזהו דעת הנקנה)}}.