זוחלין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  15 ביוני 2021
(הרחבה)
שורה 24: שורה 24:
בנוסף, יש לצרף גם את דעתו של הרשב"א{{הערה|מובא בתשב"ץ חלק א' סימן י"ז}}, שפוסק שפסול "זוחלין" הוא רק בנקב גדול וניכר, אך לא בסדק קטן. הוא מביא דבריו כמה ראיות ניצחות. אחת מהם, היא המשנה {{ציטוטון|מקוה שנמצא חסר כל טהרות שנעשו על גביו למפרע טמאות}}, שמשמע שדווקא כאשר נמצא חסר פחות מארבעים סאה כל הטהרות טמאות למפרע, אך אם יש ארבעים סאה אין לחשוש שמא יש חור במקווה וממילא המים נחשבים לזוחלין, למרות שספיקא דאורייתא לחומרא.
בנוסף, יש לצרף גם את דעתו של הרשב"א{{הערה|מובא בתשב"ץ חלק א' סימן י"ז}}, שפוסק שפסול "זוחלין" הוא רק בנקב גדול וניכר, אך לא בסדק קטן. הוא מביא דבריו כמה ראיות ניצחות. אחת מהם, היא המשנה {{ציטוטון|מקוה שנמצא חסר כל טהרות שנעשו על גביו למפרע טמאות}}, שמשמע שדווקא כאשר נמצא חסר פחות מארבעים סאה כל הטהרות טמאות למפרע, אך אם יש ארבעים סאה אין לחשוש שמא יש חור במקווה וממילא המים נחשבים לזוחלין, למרות שספיקא דאורייתא לחומרא.


באופן דומה, אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/2/177/1.htm יורה דעה סימן קסה]}}. דן בענין מקווה שיש חור בתחתית כותלו לכיוון מקווה אחר, באופן שלאחר מספר שעות חלק גדול ממימי המקווה עתידים לצאת ממנו ולהכנס למקווה השניה, האם יש להחשיב את כל המים שעתידים לאת כ"זוחלין", והוא קובע כי הדבר תלוי במחלוקת הראשונים האמורה. לפי רבינו שמשון - המקווה יהיה פסול כיון שהטבילה היא גם במים הפסולים שעתידים לצאת, ולפי הרא"ש כל עוד המים לא יצאו ממנו - הם כשרים. אבל אם רוב מימי המקווה עתידים לצאת ממנו, בצורה כזאת המקווה פסול. ולכן הוא ממליץ לעשות חור בגודל "כשפופורת הנוד" (שיש בו מקום לשני אצבעות מכל כיוון של החור) שיגרום לכך ששני המקוואות יחשבו כאחד, וממילא הזחילה בין אחד לשני לא יחשב כ"זוחלין".
באופן דומה, אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/2/177/1.htm יורה דעה סימן קסה]}}. דן בענין מקווה שיש חור בתחתית כותלו לכיוון מקווה אחר, באופן שלאחר מספר שעות חלק גדול ממימי המקווה עתידים לצאת ממנו ולהכנס למקווה השניה, האם יש להחשיב את כל המים שעתידים לצאת כ"זוחלין", והוא קובע כי הדבר תלוי במחלוקת הראשונים האמורה. לפי רבינו שמשון - המקווה יהיה פסול כיון שהטבילה היא גם במים הפסולים שעתידים לצאת, ולפי הרא"ש כל עוד המים לא יצאו ממנו - הם כשרים. אבל אם רוב מימי המקווה עתידים לצאת ממנו, בצורה כזאת המקווה פסול. ולכן הוא ממליץ לעשות חור בגודל "כשפופרת הנוד" (שיש בו מקום לשני אצבעות מכל כיוון של החור) שיגרום לכך ששני המקוואות יחשבו כאחד, וממילא הזחילה בין אחד לשני לא יחשב כ"זוחלין".
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקווה]]
[[קטגוריה:מקווה]]

תפריט ניווט