ישראל זאב גוסטמן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:גוסטמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל זאב גוסטמן, [[תשמ"ו]]]]
[[קובץ:גוסטמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל זאב גוסטמן, [[תשמ"ו]]]]
הרב '''ישראל זאב גוסטמן''' ([[תרס"ז]]-[[תנש"א]]) היה מדייני [[וילנא]], לאחר [[השואה]] שימש בארצות הברית כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]], ובהמשך הקים ועמד בראש ישיבת 'נצח ישראל' הליטאית ב[[ירושלים]]. היה מקורב ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
הרב '''ישראל זאב גוסטמן''' ([[תרס"ז]]-[[תנש"א]]) היה מדייני [[וילנא]], לאחר [[השואה]] שימש ב[[ארצות הברית]] כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ובהמשך הקים ועמד בראש ישיבת 'נצח ישראל' הליטאית ב[[ירושלים]]. היה מקורב ל[[אדמו"ר הריי"צ]].


==תולדות חיים==  
==תולדות חיים==  
[[קובץ:איש האשכולות - ספר.jpg|ממוזער|הספר "איש האשכולות" תולדות חייו של הרב ישראל זאב גוסטמן.]]
[[קובץ:איש האשכולות - ספר.jpg|ממוזער|הספר "איש האשכולות" תולדות חייו של הרב ישראל זאב גוסטמן.]]
נולד ב[[וילנא]] בשנת [[תרס"ז]] לאביו הרב אברהם צבי. היה מתלמידיו של הגאון רבי שמעון שקאפ. שימש כראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מרחשת".
הרב גוסטמן נולד בשנת [[תרס"ז]] ב[[וילנא]] לאביו הרב אברהם צבי. בצעירותו למד בישיבת מיר, בחברותא עם הרב חיים שמואלביץ. למד מפי רבי [[שמעון יהודה שקופ]], ובגיל 21 התחתן עם בתו של הרב מאיר באסן (רבה של שניפישוק, מפרברי [[וילנא]] וחבר בבית דין של הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]]). לאחר פטירת הרב באסן (בין האירוסין ל[[נישואין]]) מונה הרב גוסטמן לשמש כרבה של שניפישוק, וכחבר בבית הדין. שימש כראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מרחשת".
 
הרב גוסטמן נולד בשנת [[תר"ע]]. בצעירותו למד בישיבת מיר, בחברותא עם הרב חיים שמואלביץ. למד מפי רבי [[שמעון יהודה שקופ]], ובגיל 21 התחתן עם בתו של הרב מאיר באסן (רבה של שניפישוק, מפרברי [[וילנא]] וחבר בבית דין של הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]]). לאחר פטירת הרב באסן (בין האירוסין ל[[נישואין]]) מונה הרב גוסטמן לשמש כרבה של שניפישוק, וכחבר בבית הדין.


בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הורה הרב גוטסמן לכל מי ששאלו שיש לברוח מהגטו{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2666 לברוח מהגטו]}}; הוא אשתו ובתו הצליחו לברוח, אולם בנו, מאיר, נרצח.
בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הורה הרב גוטסמן לכל מי ששאלו שיש לברוח מהגטו{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2666 לברוח מהגטו]}}; הוא אשתו ובתו הצליחו לברוח, אולם בנו, מאיר, נרצח.
שורה 12: שורה 10:
לאחר המלחמה הגיע הרב גוסטמן לוילנא; ובעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי ברח הרב גוסטמן ל[[צרפת]]. אולם הרב גוסטמן לא הצליח להשיג אישור כניסה ל[[ארץ ישראל]], ולכן היגר ל[[ארצות הברית]].
לאחר המלחמה הגיע הרב גוסטמן לוילנא; ובעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי ברח הרב גוסטמן ל[[צרפת]]. אולם הרב גוסטמן לא הצליח להשיג אישור כניסה ל[[ארץ ישראל]], ולכן היגר ל[[ארצות הברית]].


בעקבות התערבות הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], מונה הרב גוסטמן לראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו יורק]] בשנת [[תש"ו]]. בתקופה זו, נהג הרבי לפעמים להתיישב ליד דלת ביהמ"ד כדי להאזין לשיעוריו. לאחר ארבע שנים בישיבה זו, בשנת [[תש"י]], הקים את ישיבת 'נצח ישראל - [[וילנא]] רמיילס', לזכר ישיבת "רמיילס" שהייתה לחותנו ב[[וילנא]] (השם 'רמיילס' הוא שיבוש של שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס").
בעקבות התערבות הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], מונה הרב גוסטמן לראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו יורק]] בשנת [[תש"ו]]. בתקופה זו, נהג [[הרבי]] לפעמים להתיישב ליד דלת ביהמ"ד כדי להאזין לשיעוריו. לאחר ארבע שנים בישיבה זו, בשנת [[תש"י]], הקים את ישיבת 'נצח ישראל - [[וילנא]] רמיילס', לזכר ישיבת "רמיילס" שהייתה לחותנו ב[[וילנא]] (השם 'רמיילס' הוא שיבוש של שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס").


בשנת [[תשל"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]], ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת רחביה בירושלים. בישיבה בימי שלישי, היה מוסר שיעור בעיון, במשך כארבע שעות; השיעור היה מיוחד לבני הישיבה, ואורחים היו צריכים לקבל רשות מפורשת כדי להשתתף בשיעור. מלבד זאת היה מוסר ביום חמישי שיעור לבעלי בתים בשפת ה[[אידיש]].
בשנת [[תשל"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]], ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת רחביה בירושלים. בישיבה בימי שלישי, היה מוסר שיעור בעיון, במשך כארבע שעות; השיעור היה מיוחד לבני הישיבה, ואורחים היו צריכים לקבל רשות מפורשת כדי להשתתף בשיעור. מלבד זאת היה מוסר ביום חמישי שיעור לבעלי בתים בשפת ה[[אידיש]].


בשנת [[תשכ"ה]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. התבטא על [[הרבי]] שהוא "יחיד בדורו".
בשנת [[תשכ"ה]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. התבטא על הרבי שהוא "יחיד בדורו".


ב[[תשמ"ב]] ערך שיעור ומסרו לדפוס בספר "[[כבוד חכמים]]" שיצא לאור לכבוד [[יום הולדת|יום הולדת]] השמונים של הרבי.
ב[[תשמ"ב]] ערך שיעור ומסרו לדפוס בספר "[[כבוד חכמים]]" שיצא לאור לכבוד [[יום הולדת|יום הולדת]] השמונים של הרבי.
<ref>
 
[[קובץ:קבר גוסטמאן.jpg|ממוזער|המצבה על קברו של הרב גוסטמן]]
[[קובץ:קבר גוסטמאן.jpg|ממוזער|המצבה על קברו של הרב גוסטמן]]
</ref>


==יצירתו ההלכתית==
==יצירתו ההלכתית==
שורה 32: שורה 29:
חלק גדול של כתביו וקלטות שיעוריו נגנב, ובספרים שנדפסו הופיע פסק דין האוסר לרכשם שלא מ[[ירושה|היורשים]] על פי דין.
חלק גדול של כתביו וקלטות שיעוריו נגנב, ובספרים שנדפסו הופיע פסק דין האוסר לרכשם שלא מ[[ירושה|היורשים]] על פי דין.


נפטר ב[[כ"ח סיוון]] [[תנש"א]], ונטמן בהר הזיתים.
נפטר ב[[כ"ח סיוון]] [[תנש"א]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 44: שורה 41:
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
11,698

עריכות

תפריט ניווט