11,698
עריכות
ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==מקור השם== | ==מקור השם== | ||
[[ | [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב ב[[ספר הזכרונות]] את פירוש השם של העיירה: | ||
{{ציטוט|תוכן= | {{ציטוט|תוכן= | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
== הקמת העיר == | == הקמת העיר == | ||
בספר הזכרונות של האדמו"ר הריי"צ מסופר באריכות סיפור הקמתה של העיירה, על ידי יהודי בשם רבי מאיר, יהודי קדוש מן ה[[הצדיקים הנסתרים|נסתרים]]. | |||
העיר כונתה בשם | העיר כונתה בשם ליובאויטש, (ליובא = אהבה, ויטש = סיומת, ברוסית) על שם אהבת יושביה לכל הנבראים, אפילו לבעלי החיים. | ||
==מרכז חסידות חב"ד== | ==מרכז חסידות חב"ד== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בחירת העיירה ליובאווטש, עיירה קטנה ונידחת, כמרכז [[חסידות חב"ד]], נתבארה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]: | בחירת העיירה ליובאווטש, עיירה קטנה ונידחת, כמרכז [[חסידות חב"ד]], נתבארה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]: | ||
לא בכדי נועדה | לא בכדי נועדה ליובאוויטש לתפוס מקום כה נכבד, תחילה בחיי [[הצדיקים הנסתרים]] ומאוחר יותר בחיי אדמו"רי וחסידי חב"ד. ליובאוויטש, בגלל מעמדה הגאוגרפי המיוחד, הייתה מקום מתאים לאנשים בעלי שאר-רוח, להתנזרות מהעולם. החיצון והתמסרות מוחלטת לתורה ולעבודת ה', או כדי להתחיל בחיים חדשים המבוססים על העקרונות המוסריים הטהורים של התורה. | ||
ליובאוויטש הייתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד והעניקו לתושביה תחושת [[התבודדות]]. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתבודד לנפשם, להתייחד עם בוראם ולהתקרב אל ה' ובריאתו. | ליובאוויטש הייתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד והעניקו לתושביה תחושת [[התבודדות]]. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתבודד לנפשם, להתייחד עם בוראם ולהתקרב אל ה' ובריאתו. | ||
במשך מאה ושתיים שנה שימשה | במשך מאה ושתיים שנה שימשה ליובאוויטש כמקום מושב לארבעה דורות של [[נשיאי חב"ד]], וכמרכז ל[[חסידות]] החב"דית על מאות אלפי חסידיה במרחבי [[רוסיה]] ובמדינות העולם. | ||
ליובאוויטש הייתה עיירה קטנה, התגוררו בה כשלוש מאות משפחות יהודיות וכמאה משפחות נוכריות{{הערה|מבוא ל'[[ספר הזכרונות]]' ח"א.}}. | |||
===תקופת אדמו"ר הזקן=== | ===תקופת אדמו"ר הזקן=== | ||
מרכז תנועת [[חסידות חב"ד]] עבר ל[[עיירה]] | מרכז תנועת [[חסידות חב"ד]] עבר ל[[עיירה]] ליובאוויטש בתחלת הדור השני, בשלהי שנת [[תקע"ג]] (1813). בדור הראשון היה מרכז התנועה בעיירות [[לאזניא]] ([[תקמ"ג]] - [[תקס"א]]; 1783 - 1801) ו[[ליאדי]] ([[תקס"א]] - [[תקע"ב]]; 1801 - 1812) הסמוכות לליובאוויטש. | ||
אמנם כבר [[אדמו"ר הזקן]] - שהה בצעירותו | אמנם כבר [[אדמו"ר הזקן]] - שהה בצעירותו בליובאוויטש, שם למד [[תורה]] מפי הרה"ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]. | ||
מקום מגורו של | מקום מגורו של רבי שניאור זלמן היה אז ב[[עיירה]] [[לאזניא]], הסמוכה לליובאוויטש. רבה של ליובאוויטש היה ה[[חסיד]] רבי [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ואליו נסע רבי שניאור זלמן ללמוד [[תורה]]. אחרי שיסד רבינו הזקן את [[תנועת חב"ד]], הפך רבי [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] מליובאוויטש להיות [[חסיד]] שלו. בנו רבי יוסף מליובאוויטש היה מגדולי התלמידים של רבינו הזקן. | ||
אחריו התמנה רבי בנימין להיות רבה של | אחריו התמנה רבי בנימין להיות רבה של העיירה ליובאוויטש. הוא פנה בשאלות הלכתיות אל רבינו הזקן. | ||
אחד מתושבי | אחד מתושבי ליובאוויטש בתקופת רבינו הזקן היה תלמידו החסיד ר' [[צבי הירש זרחי]]. | ||
===תקופת אדמו"ר האמצעי=== | ===תקופת אדמו"ר האמצעי=== | ||
[[אדמו"ר האמצעי]], התיישב | [[אדמו"ר האמצעי]], התיישב בליובאוויטש מיד בתחלת ימי [[נשיא]]ותו, ב[[ח"י באלול]] [[תקע"ג]] (1813){{הערה|1=[[ליקוטי דיבורים]] חלק א' ע' 36, וראו [http://www.shturem.net/images/news/64817_news_23072013_9640.pdf תשורה לבר-מצוה של הת' מנחם מנדל מונדשיין (סמולנסק), י"ד [[מנחם אב]] תשע"ג] עמ' 77 {{PDF}}}}. | ||
היה זה מיד אחרי [[מלחמת נפוליון]], כאשר אביו [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]] - | היה זה מיד אחרי [[מלחמת נפוליון]], כאשר אביו [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]] - רבי שניאור זלמן, עזב את [[ליאדי]], עד אשר ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] נסתלקה נשמתו בכפר [[פיענא]]. | ||
במשך הקיץ חזר בנו ממלא מקומו [[רבי דובער]] ל[[רוסיה הלבנה]] וקבע את מקום מושבו | במשך הקיץ חזר בנו ממלא מקומו [[רבי דובער]] ל[[רוסיה הלבנה]] וקבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש. | ||
בדיווח של החוקר קורביצקי שכתב אל בית המשפט בשנת [[תקפ"ו]] (1825) מספר, שבתחלה קנה בית עץ מאת בעל האחוזה מר קרויער, ואחר כך בחצר בית כנסת גדול של עץ. הבניה התחילה בשנת [[תקע"ד]] (1814) ונמשכה שנה או שנתיים. | בדיווח של החוקר קורביצקי שכתב אל בית המשפט בשנת [[תקפ"ו]] (1825) מספר, שבתחלה קנה בית עץ מאת בעל האחוזה מר קרויער, ואחר כך בחצר בית כנסת גדול של עץ. הבניה התחילה בשנת [[תקע"ד]] (1814) ונמשכה שנה או שנתיים. | ||
אורך [[בית הכנסת]] הוא 10 סאזשין (לערך 21 מטר) ורחבו 6 סאזשין (לערך 13 מטר). בכניסה | אורך [[בית הכנסת]] הוא 10 סאזשין (לערך 21 מטר) ורחבו 6 סאזשין (לערך 13 מטר). בכניסה לבית הכנסת יש פרוזדור שפתוח לשני הצדדים. באמצע בית הכנסת עומדת בימה עם שלחן הקריאה. | ||
עוד הולך ומונה את מספר ספרי התורה (שנכתבו על ידי הסופר מיאנאוויטש), המנורות (שהוזמנו מ[[פטרבורג]]), הפמוטים, הוילונות והמפות. | עוד הולך ומונה את מספר ספרי התורה (שנכתבו על ידי הסופר מיאנאוויטש), המנורות (שהוזמנו מ[[פטרבורג]]), הפמוטים, הוילונות והמפות. | ||
אוסף הספרים, שבו 611 ספרים, עומד בביתו בארבע ארונות. הספרים עשויים להשאלה לאנשי | אוסף הספרים, שבו 611 ספרים, עומד בביתו בארבע ארונות. הספרים עשויים להשאלה לאנשי העיירה. | ||
באותה שעה גרו | באותה שעה גרו בליובאוויטש מאה ועשר משפחות. את הבתים בנה באותו שטח שלמד בו אביו [[אדמו"ר הזקן]] אצל הרב [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]]. | ||
לעומת דיווח החוקר הנזכר, כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ברשימותיו אשר גודל | לעומת דיווח החוקר הנזכר, כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ברשימותיו אשר גודל בית הכנסת שבנה [[אדמו"ר האמצעי]] היה 60x40 ארשין (לערך 42 על 28 מטר). | ||
מיד כשהתיישב [[אדמו"ר האמצעי]] | מיד כשהתיישב [[אדמו"ר האמצעי]] בליובאוויטש התחילו לנהור לליובאוויטש [[אנ"ש]] מכל המדינה. | ||
כשהתרבה מאד מספר האורחים המגיעים | כשהתרבה מאד מספר האורחים המגיעים לליובאוויטש הוכרח רבינו לתקן תקנות מיוחדות המגבילות את רשיון הנסיעות האלו. | ||
מלבד זאת היה [[אדמו"ר האמצעי]] נוסע בעצמו | מלבד זאת היה [[אדמו"ר האמצעי]] נוסע בעצמו מליובאוויטש אל העיירות שבהם גרים אנ"ש, לחזור לפניהם [[דא"ח]] ולקבלם ל[[יחידות]]. | ||
===תקופת אדמו"ר הצמח צדק=== | ===תקופת אדמו"ר הצמח צדק=== | ||
| שורה 84: | שורה 84: | ||
לפני השריפה הייתה לו דירה קטנה בפינת החצר (מערבית צפונית), ולידה (לצד מזרח) בית הכנסת. אחרי השריפה הרחיב את ביתו - גם על שטח שהיה בתחלה בית הכנסת. גם קנה עוד שטח קרקע בתוך החצר (לצד מזרח) ובנה עליו [[בית הכנסת]] גדול מאד. | לפני השריפה הייתה לו דירה קטנה בפינת החצר (מערבית צפונית), ולידה (לצד מזרח) בית הכנסת. אחרי השריפה הרחיב את ביתו - גם על שטח שהיה בתחלה בית הכנסת. גם קנה עוד שטח קרקע בתוך החצר (לצד מזרח) ובנה עליו [[בית הכנסת]] גדול מאד. | ||
בתוך ביתו (במקום שהיה | בתוך ביתו (במקום שהיה בית הכנסת בתחלה) הקדיש שני חדרים גדולים לתפילה, שבו התפלל המנין במשך השנה. ואילו בית הכנסת הגדול הוקדש לתפילה וחזרת דא"ח בשעה שהיו מגיעים אורחים רבים לשהות ולשמוע חסידות מאת רבינו בליובאוויטש. | ||
ביתו החדש היה גדול ורחב, גדלו 30X30 ארשין (לערך 21X21 מטר). ואחרי הפסק קטן נבנה בית הכנסת, בשטח החדש שנקנה בחצר. | ביתו החדש היה גדול ורחב, גדלו 30X30 ארשין (לערך 21X21 מטר). ואחרי הפסק קטן נבנה בית הכנסת, בשטח החדש שנקנה בחצר. | ||
| שורה 130: | שורה 130: | ||
רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר מוהר"ש היה הרב אברהם ב"ר יוסף זעליגסון. | רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר מוהר"ש היה הרב אברהם ב"ר יוסף זעליגסון. | ||
אדמו"ר | אדמו"ר המהר"ש נסתלק בליובאוויטש ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] (1882), ושם מנוחתו כבוד, באהל שבנו עבור אביו אדמו"ר הצמח צדק. | ||
===תקופת אדמו"ר הרש"ב=== | ===תקופת אדמו"ר הרש"ב=== | ||