|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| החסיד רבי '''זלמן מלוצק''' היה בן אחיו של הצדיק הנסתר רבי קהת, חברו המובהק של מורנו ה[[בעל שם טוב]].
| | רבי '''זלמן מלוצק''' היה בן אחיו של ה[[צדיק]] [[צדיק נסתר|הנסתר]] רבי קהת, ממקושרי רבי [[אדם בעל שם]] וחברו המובהק ושמשו של מורנו ה[[בעל שם טוב]]. אביו היה רבי נפתלי שנמנה על חבורת [[הצדיקים הנסתרים]] בתקופת [[רבי אדם בעל שם]] ובנערותו עוד הכיר את רבי [[יואל בעל שם]]. היה למדן מופלג, עובד ה׳ ואוהב הבדידות. |
|
| |
|
| רבי נפתלי, אביו של רבי זלמן, היה מהצדיקים הנסתרים, ממקושרי [[רבי אדם בעל שם]], ובנערותו הכיר את רבי יואל בעל שם.
| | ר' זלמן נסע מספר פעמים בשליחות של מופתים מטעם ה[[בעל שם טוב]]. לאחר הסתלקות הבעל שם טוב שימש גם את ה[[מגיד ממזריטש]] וכחמש שנים ([[תקכ"ז]]-[[תקל"ב]]) ישב בתמידות ב[[מז'יבוז']]. לאחר הסתלקות המגיד ישב שנה שלימה ([[תקל"ג]]) באניפאלי, ולאחר מכן העתיק מושבו לליאזנא. |
|
| |
|
| רבי זלמן מלוצק היה ממקושרי [[רבי אדם בעל שם]] ושימש את מורנו ה[[בעל שם טוב]], וכמה פעמים נסע בשליחות של מופתים מטעם ה[[בעל שם טוב]].
| | ר' זלמן מלוצק יחד עם רבי [[שלמה מבאיעוו]] ורבי [[יונה מפולוצק]] היו בין אלה ששהו אצל ה[[בעל שם טוב]] ביום [[י"ח אלול תק"ה]] - [[יום הולדת]] [[אדמו"ר הזקן]] - ונכחו בהנהגות המיוחדת שנהג הבעל שם טוב לכבוד הולדתו של אדמו"ר הזקן. |
|
| |
|
| אחר כך שימש את הרב ה[[מגיד ממזריטש]], וכחמש שנים ־ [[תקכ״ז]]־תקל״ב ־ ישב בתמידות במזיבוז.
| | == לקריאה נוספת == |
| | | *'''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', חלק ו' עמ' 44-46. |
| שנה ראשונה - תקל״ג - אחרי הסתלקות הרב [[המגיד]], ישב באניפאלי, ולאחר מכן העתיק מושבו לליאזנא.
| |
| | |
| מהותו - למדן מופלג, עובד ה׳ ואוהב הבדידות.
| |
| | |
| | |
| == משתתף בסעודה שערך ה[[בעל שם טוב]] ללידת [[אדמו"ר הזקן]] == | |
| | |
| חסיד זה, רבי [[זלמן מלוצק]], עם רבי [[שלמה מבאיעוו]] ורבי [[יונה מפולוצק]], שלשה זקנים אלה, היו אצל מורנו ה[[בעל שם טוב]] ביום י״ח אלול תק״ה ־ יום הולדתו של רבנו הזקן - ונכחו בשעת הסעודה שעשה ה[[בעל שם טוב]] כדרכו בקודש מימים ימימה והיה בשמחה גדולה ואמר תורה על הכתוב ״זה ינחמנו״ ־ שעד שבא נח לא היה להם כלי מחרישה.
| |
| | |
| ב[[שבת]] פרשת תבא בסעודה אמר ה[[בעל שם טוב]] תורה על הכתוב קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה׳ עליך זרח. ב[[כ״ה אלול]] ציווה הבעל שם טוב לערוך סעודה ואמר [[תורה]] על הכתוב ״וביום השמיני ימול בשר ערלתו״.
| |
| | |
| וביום ה[[שבת]] פרשת נצבים בשעת הסעודה אמר תורה על הכתוב ״שוש אשיש בהוי׳״, והיה ב[[שמחה]] רבה, ואיש לא ידע טעמו של דבר.
| |
| | |
| לאחר מכן הודיע ה[[בעל שם טוב]] ל[[מגיד ממזריטש]] כל זאת, והוא הודיע זאת ל[[אדמו"ר הזקן]]; ה[[שמחה]] הגדולה שהיה לבעל שם טוב, ותוכן התורות שייך לעבודתו של ה[[אדמו"ר הזקן]], לכן הודיעו [[המגיד]] כל המעשה.
| |
| | |
| == מקורות ==
| |
| | |
| [[אוצר סיפורי חב"ד]] חלק ו' עמ' 44-46. | |
|
| |
|
| [[קטגוריה:חבורת הנסתרים]] | | [[קטגוריה:חבורת הנסתרים]] |
| [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] |
| [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] |