39,916
עריכות
מרה שחורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מרה שחורה היא כינוי לטבע מסוים של האדם. באדם ישנו ארבע מיני מרה, ומהם שנים הם מרה שחורה, ומרה לבנה. מרה לבנה פועלת את ההיפך שמרה שחורה פועלת. | מרה שחורה היא כינוי לטבע מסוים של האדם. באדם ישנו ארבע מיני מרה, ומהם שנים הם מרה שחורה, ומרה לבנה. מרה לבנה פועלת את ההיפך שמרה שחורה פועלת. | ||
== פעולת המרה שחורה == | |||
פעולת המרה שחורה מביאה את האדם לידי ענינים שונים, טובים ורעים, כגון התמדה בלימוד וישיבה במקום אחד בריכוז של ענין אחד,<REF>תניא פרק ט"ו.</REF> וגם לידי [[עצבות]]. על האדם לשלוט במידת המרה שחורה ובמידת המרה לבנה ולכוונתם באופן הראוי. כאשר ינצל את מידת המרה שחורה לחלק הטוב שבו - ההתמדה, - לא יוותר ממנה ללחק הרע. | פעולת המרה שחורה מביאה את האדם לידי ענינים שונים, טובים ורעים, כגון התמדה בלימוד וישיבה במקום אחד בריכוז של ענין אחד,<REF>תניא פרק ט"ו.</REF> וגם לידי [[עצבות]]. על האדם לשלוט במידת המרה שחורה ובמידת המרה לבנה ולכוונתם באופן הראוי. כאשר ינצל את מידת המרה שחורה לחלק הטוב שבו - ההתמדה, - לא יוותר ממנה ללחק הרע. | ||
| שורה 22: | שורה 25: | ||
צעק עליו הרבי: אין אתה יודע איך לעסוק, והעומק בודאי דוחה את המרה שחורה. | צעק עליו הרבי: אין אתה יודע איך לעסוק, והעומק בודאי דוחה את המרה שחורה. | ||
האיש עמד בחרדה גדולה. התקרב אליו הרבי ואמר לו: הנה פאריטש קרובה לעירך, סע אל רבי הלל, הוא יודע [[חסידות]]. ושינה ואמר: הוא [[חסיד]], ושילש ואמר: יודע אני שהוא שפל בעצם. אוצר סיפורי חב"ד חט"ז. | האיש עמד בחרדה גדולה. התקרב אליו הרבי ואמר לו: הנה פאריטש קרובה לעירך, סע אל רבי הלל, הוא יודע [[חסידות]]. ושינה ואמר: הוא [[חסיד]], ושילש ואמר: יודע אני שהוא שפל בעצם.<REF>אוצר סיפורי חב"ד חט"ז.</REF> | ||
== הרבי: הוספה ב[[לימוד התורה]] וב[[צדקה]]. == | == הרבי: הוספה ב[[לימוד התורה]] וב[[צדקה]]. == | ||
מחבר ספרים בא לרבי. [[הרבי]] שם לב כי הוא נתון ב[[עצבות]]. הוכיח אותו הרבי שלא יהיה במרה שחורה. אמר היהודי ל[[רבי]]: ש[[הרבי]] יברך אותי שאהיה ב[[שמחה]] על כך שאני יהודי. הגיב הרבי: הוסף ב[[לימוד התורה]] וב[[צדקה]] וכך תצא מהמרה שחורה. | מחבר ספרים בא לרבי. [[הרבי]] שם לב כי הוא נתון ב[[עצבות]]. הוכיח אותו [[הרבי]] שלא יהיה במרה שחורה. אמר היהודי ל[[רבי]]: ש[[הרבי]] יברך אותי שאהיה ב[[שמחה]] על כך שאני יהודי. הגיב הרבי: הוסף ב[[לימוד התורה]] וב[[צדקה]] וכך תצא מהמרה שחורה. | ||
במכתב<REF>אגרות קודש חלק ג' עמ' שסו.</REF> לאחד שהתאונן במכתבו על תגבורת המרה שחורה, כותב הרבי: בטח זוכר מת שנדברנו קודם נסיעתו, אז מען דארף ניט זיין צופיל מרה־שחורה׳דיק, און מען דארף וויסן, אז דער אויבערשטער איז בטבע הטוב להיטיב, און די רביים האבן זיך | במכתב<REF>אגרות קודש חלק ג' עמ' שסו.</REF> לאחד שהתאונן במכתבו על תגבורת המרה שחורה, כותב הרבי: בטח זוכר מת שנדברנו קודם נסיעתו, אז מען דארף ניט זיין צופיל מרה־שחורה׳דיק, און מען דארף וויסן, אז דער אויבערשטער איז בטבע הטוב להיטיב, און די רביים האבן זיך אפגעגעבן אויף [[אהבת ישראל]] | ||
און אויף אויספירן זייערע ענינים ב[[חטד]] וב[[רחמים]]. ועבדו את הויה ב[[שמחה]] כתיב. [תרגום: לא להיות יותר מדי במרה שחורה ולזכור שהשם יתברך הוא "בטבע הטוב להיטיב", ורבותינו התמסרו לאהבת ישראל ולהנהיג את עיניהם ב[[חסד]] וב[[רחמים]], ועבדו את ה' ב[[שמחה]] כתוב.] | און אויף אויספירן זייערע ענינים ב[[חטד]] וב[[רחמים]]. ועבדו את הויה ב[[שמחה]] כתיב. [תרגום: לא להיות יותר מדי במרה שחורה ולזכור שהשם יתברך הוא "בטבע הטוב להיטיב", ורבותינו התמסרו לאהבת ישראל ולהנהיג את עיניהם ב[[חסד]] וב[[רחמים]], ועבדו את ה' ב[[שמחה]] כתוב.] | ||