39,916
עריכות
שלמה מבייב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
מאחר שלחותנו הראשון לא היו בנים זולת שתי בנותיו שנפטרו, ובאהבתו את חתנו העילוי רבי אורי נתן נטע, נתן לו בזמנו במתנה שדה וכרם שהיה משכירם ומזה התפרנס בריווח. אולם משהעתיק רבי אורי נתן נטע מבריסק לסלוצק לא הסכים חותנו הראשון שימסור את שדהו וכרמו, וה׳ זימן לו חוכר שהחזיק שנים רבות בשדה ובכרם ושילם דמי חכירה בעין יפה. | מאחר שלחותנו הראשון לא היו בנים זולת שתי בנותיו שנפטרו, ובאהבתו את חתנו העילוי רבי אורי נתן נטע, נתן לו בזמנו במתנה שדה וכרם שהיה משכירם ומזה התפרנס בריווח. אולם משהעתיק רבי אורי נתן נטע מבריסק לסלוצק לא הסכים חותנו הראשון שימסור את שדהו וכרמו, וה׳ זימן לו חוכר שהחזיק שנים רבות בשדה ובכרם ושילם דמי חכירה בעין יפה. | ||
== משתתף בסעודה שערך ה[[בעל שם טוב]] ללידת [[אדמו"ר הזקן]] == | |||
רבי [[זלמן מלוצק]], רבי שלמה מבאיעוו ורבי [[יונה מפולוצק]], שלשה זקנים אלה, היו אצל מורנו ה[[בעל שם טוב]] ביום י״ח אלול תק״ה ־ יום הולדתו של רבנו הזקן - ונכחו בשעת הסעודה שעשה ה[[בעל שם טוב]] כדרכו בקודש מימים ימימה והיה בשמחה גדולה ואמר תורה על הכתוב ״זה ינחמנו״ ־ שעד שבא נח לא היה להם כלי מחרישה. | |||
ב[[שבת]] פרשת תבא בסעודה אמר ה[[בעל שם טוב]] תורה על הכתוב קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה׳ עליך זרח. ב[[כ״ה אלול]] ציווה הבעל שם טוב לערוך סעודה ואמר [[תורה]] על הכתוב ״וביום השמיני ימול בשר ערלתו״. | |||
וביום ה[[שבת]] פרשת נצבים בשעת הסעודה אמר תורה על הכתוב ״שוש אשיש בהוי׳״, והיה ב[[שמחה]] רבה, ואיש לא ידע טעמו של דבר. | |||
לאחר מכן הודיע ה[[בעל שם טוב]] ל[[מגיד ממזריטש]] כל זאת, והוא הודיע זאת ל[[אדמו"ר הזקן]]; ה[[שמחה]] הגדולה שהיה לבעל שם טוב, ותוכן התורות שייך לעבודתו של ה[[אדמו"ר הזקן]], לכן הודיעו [[המגיד]] כל המעשה. | |||
== מקורות == | == מקורות == | ||