1,698
עריכות
בדק הבית (770): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קופת בדק הבית
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
מאז שנת [[תשס"ג]] משתתף הרב [[ברוך שלמה אליהו קונין]] בתשלום של הקומה שבה נמצא החדר של [[הרבי]], ומממן את חלק מחשבונות המים והחשמל ודואג לשפץ את [[בית חיינו]]. | מאז שנת [[תשס"ג]] משתתף הרב [[ברוך שלמה אליהו קונין]] בתשלום של הקומה שבה נמצא החדר של [[הרבי]], ומממן את חלק מחשבונות המים והחשמל ודואג לשפץ את [[בית חיינו]]. | ||
=== חשיבות קופת הצדקה === | |||
[[הרבי]], הדגיש מספר פעמים את החשיבות בקביעת הקופה לקיר הבית כך שתהפוך להיות חלק מהבית{{הערה| ב[[חדר השידורים]] ב[[770]] קבעו [[קופת צדקה]] בקיר תוך כדי ש[[הרבי]] אמר [[שיחה]] בנושא.}} וכמה טעמים בדבר: | |||
*'''בית של צדקה''' - הקופה נעשית חלק מהבית ומהחדר ונעשה הבית 'בית חב"ד - בית של צדקה'. | |||
*''''וראיתם וזכרתם'''' - הקופה תזכיר על דבר נתינת ה[[צדקה]]. נוסף על כך: כיוון שצדקה שקולה כנגד כל המצוות ומקרבת את הגאולה, במילא ראיית הקופה מעוררת על דבר קיום כל מצוות התורה. | |||
*'''נגישות''' - כיוון שנהוג לתת צדקה מידי יום ביומו, ולא כל יום מזדמן נזקק או מקרה של צדקה, לכן נתינת מטבע בקופה מאפשר לקיים את המצוה בהידור מידי יום ביומו. | |||
את החשיבות המיוחדת בקביעת הקופה לקיר, ניתן לראות בשיחת צום גדליה תשמ"ט בה נדרש [[הרבי]] לשאלה 'הלכתית' כיצד יש לנהוג כשמתארחים לתקופה בבית אחר בנוגע לקביעת הקופה, וכך אמר [[הרבי]]: {{ציטוטון|ידביקו קופה לקיר הבית שבו הם מתארחים בצורת הדבקה שכזו שבשבת ויו"ט אסור להורידה מהקיר וממילא הקופה תהי' חלק מהבית כפי שזה בקופה הקבועה במסמר, אך באופן שלאחרי שיסירו את הקופה לא ישאר רושם בקיר, וכשיחזרו לביתם יקחו עמם את הקופה ויקבעוה בביתם וממילא איגלאי מילתא למפרע שהסיבה שלא קבעוה קודם בביתם כי לא היו בביתם}}. | |||