חיים דובער חן: הבדלים בין גרסאות בדף

החסיד הרב '''חיים דובער (בערקע) חן''' ([[תרס"ח]] - [[ד' סיון]] [[תש"נ]]), היה דמות חסידית, איש [[מסירות נפש]] אשר סבל רבות במאסר ב[[ברית המועצות]]. לאחר שניצל מהקומוניסטים עלה ל[[ארץ ישראל]] התיישב ב[[כפר חב"ד]] ושימש כ[[מלמד]].

נולד בשנת [[תרס"ח]] ב[[עיירה]] ה[[חסידים|חסידית]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]] ואמו מרת חנה פרידא דבורה. בילדותו קיבל [[חינוך]] חסידי מאביו ומסבו הרב [[מאיר שמחה חן]], שהיה אז מגדולי החסידים וגביר גדול.  

באותו העת היה ר' בערק'ה כותב לרבי באמצעות חסידים שהתגוררו בארץ הקודש. פעמים רבות היה ר' בערק'ה כותב [[פ"נ]] לרבי ומכניסו ב[[ספר התניא]].  

לאחר כמה שנים מת [[סטאלין]] והוא שינה בעקבות כך את שמו, לאחר זמן הגיעה הוראה מהרבי לבקש היתר יציאה לכל המשפחה. אחד מבניו של ר' בערקע שלמד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] שאל את הרבי האם אמו תגיש בקשת יציאה לבדה מברית-המועצות. תשובת הרבי הייתה ש'שאבא יגיש את בקשת היציאה לכל המשפחה, והשם יתברך יהיה בעזרם! בהמשך אמר הרבי כי: 'זיי וועלן זיך ניט כאפן' (= הם לא יתפסו במי המדובר)".