37,397
עריכות
קו הטלפוני11 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (הגהה, המתיבתא הועבר לישי"ק) |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] | |מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] | ||
|מספר תלמידים=כ-240 | |מספר תלמידים=כ-240 | ||
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך | |ספר פלפולים=לכבודו של מלך | ||
|קובץ הערות=קריית מלך רב | |קובץ הערות=קריית מלך רב | ||
|אתר אינטרנט= | |אתר אינטרנט= | ||
|מפה= | |מפה= | ||
}} | }} | ||
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') | '''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') היא [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] השוכנת ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסידי חב"ד]] ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב"דית. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה. | ||
== | ==היסטוריה== | ||
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת. | הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ט]] על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת. | ||
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב". | הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב". | ||
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. | את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. | ||
בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים | בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ-770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]]. | ||
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]]. | בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]]. | ||
שורה 35: | שורה 35: | ||
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]]. | במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]]. | ||
בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. | בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. | ||
תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה. | תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה. | ||
שורה 45: | שורה 45: | ||
לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה. | לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה. | ||
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. | בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. | ||
[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]] | |||
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה. | ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה. | ||
שורה 53: | שורה 54: | ||
בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר. | בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר. | ||
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. | ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק). | ||
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. | |||
בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני. | בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני. | ||
שורה 64: | שורה 64: | ||
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה. | בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה. | ||
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. | לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. | ||
עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש. | עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש. | ||
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' | לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'. | ||
בתחילת [[מגפת הקורונה]] בקיץ [[תש"פ]] הישיבה עברה ללימודים דרך זום תוך כדי הפעלת סניף לימוד ב[[ביתר עילית]] ובקריית גת ללא לינה ובהמשך ניתנה גם אפשרות של לימוד בישיבה כולל לינה על ידי קפסולות. | |||
אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל). נכון לשנת הלימודים תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים. | |||
== ארגונים בישיבה == | |||
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד הישיבה. | |||
* '''את"ה''' - תחת ארגון זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע אות בספר התורה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]], מבצע [[עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד. | |||
* '''מבצע מזוזה''' - תחת ארגון זה עומד אחריות [[מבצע מזוזה]] בעיר [[קריית גת]] שעל ידי ה[[ישיבה]]. הארגון מעמיד לרשות התמימים זוגות אופנים וכל הציוד לצורך המבצע. הארגון מרכז את כל הבקשות לבדיקת מזוזה ושולח לכתובות את תמימים על מנת לאסוף את המזוזה ולהעבירם לבדיקה אצל [[סופר סת"ם]] ולאחר מכן לאחזירם לכתובות המועדים. ובמידת הצורך מפנה את המשפחות לקניית מזוזה חדשה וכשרה. | |||
* '''הערות ועיונים''' - תחת ארגון זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם. הארגון קיבל את השם '[[קרית מלך רב]]' וספריו יוצאים תחת שם זה. | |||
* '''מטה גאולה ומשיח''' - האחראי על סדרי [[גאולה ומשיח]] בישיבה ושיעורים בנושא זה ועידוד התמימים בלימוד שיחות הרבי בגאולה ומשיח. | |||
* '''שידור''' - אחראי על הקרנת ווידאו מ[[הרבי]] מדי יום, [[התוועדויות]] של הרבי בתאריכים מיוחדים, וכל מערכת ההגברה בזאל הישיבה לצורך שיעורים והתוועדיות וכדומה ובשנת הקורונה ולאחריו. על הקלטת הישעורים בזום ובישיבה ועריכתם ולעלותם לדרייב השיעורים של הישיבה שנפתח לצורך כך. | |||
* '''קול מנחם''' - האחראי על הקלטת השיעורים הישיבה, והעתקת שיחות וניגונים מהרבי לצורך תלמידי הישיבה. בתקופת הקורונה פתח דרייב מיוחד לתמימים שבו הועלו כל ההקלטות והסרטות מהשיעורים וכן קו טלפון בשם הזאל הטלפוני לתועלת התמימים שלא נכחו בשיעור וכן לצורך החזרה על השיעור. | |||
== צוות הישיבה | ==התלמידים השלוחים== | ||
[[התלמידים השלוחים]] הם תמימים אחרי שנת הקבוצה אשר יוצאים לישיבות ברחבי העולם ומשמשים כשלוחים בעניני לימוד התורה, ויוסיפו באור התורה והחסידות בישיבה ובחיזוק ההתקשרות לרבי. | |||
== צוות הישיבה == | |||
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]]. | *'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]]. | ||
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]]. | *'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]]. | ||
*'''[[משגיח | *'''[[משגיח]]ים''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]] הרב [[אליעזר ירס]] הרב [[שניאור זלמן רבינוביץ']] | ||
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]]. | *'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]]. | ||
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב | *'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב]]נות בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]]. | ||
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף. | *'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף. | ||
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]] והרב [[יעקב יוסף קופרמן]]. | *'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]] והרב [[יעקב יוסף קופרמן]]. | ||
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי. | *'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי. | ||
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]] הרב [[יוסף יצחק וולף]] | *'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]] הרב [[יוסף יצחק וולף]] | ||
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר. | *'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר. | ||
===צוות הישיבה בעבר=== | ===צוות הישיבה בעבר=== | ||
שורה 96: | שורה 104: | ||
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]] | *'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]] | ||
*'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן | *'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
* [https://drive.google.com/drive/folders/1Luieg-F7rH-8ws7WFTWg9LDPgxq9_OI3 ספרים וחוברות בהוצאה לאור של מערכת הערות ועיונים - 'קרית מלך רב'] | * [https://drive.google.com/drive/folders/1Luieg-F7rH-8ws7WFTWg9LDPgxq9_OI3 ספרים וחוברות בהוצאה לאור של מערכת הערות ועיונים - 'קרית מלך רב'] | ||
* [https://drive.google.com/drive/folders/1ZNUd98e4lHXmvJEl7KEQgCi1A8j7Iy75 דרייב הקלטות מהשיעורים המתקיימים בישיבה] | * [https://drive.google.com/drive/folders/1ZNUd98e4lHXmvJEl7KEQgCi1A8j7Iy75 דרייב הקלטות מהשיעורים המתקיימים בישיבה] | ||
שורה 139: | שורה 113: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]] | * [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]]. | * '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]]. | ||
{{ | {{תומכי תמימים}} | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]] | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]] | ||
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]] | [[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]] |