כתיבה לרבי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,278 בתים ,  12 במאי 2021
מאין תקציר עריכה
שורה 97: שורה 97:


== תשובות הרבי ==
== תשובות הרבי ==
[[קובץ:התכתבות הרב הוטנר עם הרבי.png|ממוזער|אחד מסדרת המכתבים שכתב הרב [[יצחק הוטנר]] בשאלה אל [[הרבי]] בקשר ל[[מבצע תפילין#הפולמוס ההלכתי סביב המבצע|פולמוס ההלכתי סביב מבצע תפילין]]. תשובת הרבי, כתובה סביב גוף שאלתו של הרב הוטנר כנוסח הוראה ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדת המכתב]]
[[קובץ:התכתבות הרב הוטנר עם הרבי.png|ממוזער|אחד מסדרת המכתבים שכתב הרב [[יצחק הוטנר]] בשאלה אל [[הרבי]] בקשר ל[[מבצע תפילין#הפולמוס ההלכתי סביב המבצע|פולמוס ההלכתי סביב מבצע תפילין]]. נוסח תשובת הרבי כתוב סביב לגוף שאלתו של הרב הוטנר, כהנחייה ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדת המכתב על פי תוכן התשובה הכתובה בכתב ידו של הרבי]]


בשנים הראשונות, ענה הרבי כמעט אל כל מכתב שהופנה אליו במכתב חזרה אל השולח. על עבודת כתיבת ועריכת המכתבים היה ממונה ה[[מזכירות|מזכיר]] הרב [[משה לייב רודשטיין]], שהיה מקליד את תוכן המכתבים שהרבי היה מכתיב לו. לאירועים: [[ברית מילה]], [[בר מצווה]] [[בת מצוה]] ו[[חתונה]], היה הרבי משיב בנוסח ברכה קבוע שהיה נשלח לכל מי שהודיע על קיומם של אירועים אלו (בין חסידי חב"ד נהוג לקרוא באירועים אלו גם כיום את הנוסח שהיה הרבי שולח לאירוע כזה).
בשנים הראשונות, ענה הרבי כמעט אל כל מכתב שהופנה אליו במכתב חזרה אל השולח. על עבודת כתיבת ועריכת המכתבים היה ממונה ה[[מזכירות|מזכיר]] הרב [[משה לייב רודשטיין]], שהיה מקליד את תוכן המכתבים שהרבי היה מכתיב לו. לאירועים: [[ברית מילה]], [[בר מצווה]] [[בת מצוה]] ו[[חתונה]], היה הרבי משיב בנוסח ברכה קבוע שהיה נשלח לכל מי שהודיע על קיומם של אירועים אלו (בין חסידי חב"ד נהוג לקרוא באירועים אלו גם כיום את הנוסח שהיה הרבי שולח לאירוע כזה).


לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת [[תשכ"ח]] צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורה מכתב בעוד והשימוש ב[[מענות קודש]] ב[[כתב יד קודש|כתב ידו של הרבי]] הלך ונעשה רחב יותר, עד שלקראת שנות המ"מים כמעט ולא נשלחו מכתבים שאינם מברקי ברכה לחגים או איחולים לאירועים. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל, כשהמזכיר מקליד את תוכן התשובה במכתב, או במדה והתשובה קצרה היה מראה את נוסח התשובה לכותב או מטלפן אליו כשהוא מקריא את נוסח התשובה.
לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת [[תשכ"ח]] צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורה מכתב בעוד והשימוש ב[[מענות קודש]] (מכונים 'מענות' במלרע והגייה אידישאית) ב[[כתב יד קודש|כתב ידו של הרבי]] הלך ונעשה רחב יותר, עד שלקראת שנות המ"מים כמעט ולא נשלחו מכתבים שאינם מברקי ברכה לחגים או איחולים לאירועים. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל, כשהמזכיר מקליד את תוכן התשובה במכתב, או במדה והתשובה קצרה היה מראה את נוסח התשובה לכותב או מטלפן אליו כשהוא מקריא את נוסח התשובה.


הרבי הבהיר מספר פעמים, כי אין להמתין לקבלת תשובה ממנו בכתב או בטלפון, וכי הוא מודיע באופן כללי כי יזכיר את הפניות במכתבים ויתפלל עליהן ב[[אוהל]] (בלשון המפורסמת בה השתמש הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}).
הרבי הבהיר מספר פעמים, כי אין להמתין לקבלת תשובה ממנו בכתב או בטלפון, וכי הוא מודיע באופן כללי כי יזכיר את הפניות במכתבים ויתפלל עליהן ב[[אוהל]] (בלשון המפורסמת בה השתמש הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}).


לעתים התבטא הרבי, כי תשובותיו כלולות ומרומזות בתוכן ה[[מכתב כללי|המכתב הכללי]] אותו שלח בבצורה פומבית אל כל יהודי{{הערה|ראה למשל במכתב זה: '''ובמש"כ [=ובמה שכתב] שאיני כותב (עונה) לו כו' - כו"כ פעמים בשנה כתבתי לו (וכן לזוג' תחי') ובארוכה באמצעות המכ' שהתחלתם "אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם" שכו"כ מהם הגיעו אליהם (וקויתי שיגיע כפי' הלקו"ת ר"פ שמיני) והמצו"ב בכללם - ואף פעם לא הגעתני ידיעה מהם בתוכן מכתבי אלו. וכששאלתי מן הצד - המענה גם כן "אין ידוע"'''. [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D.jpg צילום המכתב]}}.
מכתביו של הרבי מודפסים בסדרת [[אגרות קודש]], וה'מענות' מודפסים בין היתר בסדרת [[ליקוט מענות קודש]].
===הוראות כלליות===
===הוראות כלליות===
{{ערך מורחב|ערך=[[ידידים מבינים]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ידידים מבינים]]}}
משתמש אלמוני

תפריט ניווט