10,336
עריכות
שינויים
←שמות החג
*'''זמן מתן תורתנו''' (או '''חג מתן תורה''') - ביום זה, בשנת 2448 ל[[בריאת העולם]], התגלה ה' על [[הר סיני]] ונתן לעם ישראל את ה[[תורה]]. מעמד זה מכונה "[[מעמד הר סיני]]".
*'''חג הביכורים''' - החל מחג השבועות, החלו החקלאים להביא את ביכוריהם - ראשית הפירות שצמחו בשדותיהם - אל [[בית המקדש]]. את ה[[ביכורים]] היה ניתן היה להביא רק מחג השבועות ואילך, עד ל[[חג הסוכות]]. בנוסף, ביום זה היו הקריבו בבית המקדש קרבן [[שתי הלחם]] - קרבן של חיטים מביכורי התבואה החדשה.
*'''עצרת''' - משמעות המילה עצרת היא סיום ונעילה. חג השבועות הוא הסיום והנעילה של [[חג הפסח]] (בשל תקופת [[ספירת העומר]] המחברת ביניהם). סיבה נוספת: "עצירה מעשיית מלאכה" - שכן בחג אסור לעשות מלאכות חול. ואף שבכל החגים אסורות המלאכות, אומר [[הרבי]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ג, חלק ג', עמ' 2601.}} בשם רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בשבועות ניכרת איסור-עצירת המלאכה יותר משאר החגים, כי בכולם ישנם סימני היכר אחרים ואילו בשבועות איסור המלאכות הוא סימן ההיכר היחידי.
*'''חג הקציר''' - ב[[ארץ ישראל]], תקופת קציר החיטים החלה לפני חג השבועות. במהלך החג היו מביאים [[קרבן]] מיוחד המציין עובדה זו. הקרבן כונה בשם "[[שתי הלחם]]", והיה מורכב משתי חלות העשויות חיטה.
*'''חג המוצי"ם''' - שם זה נהוג בעיקר בקהילות החסידים. שם זה נובע ממנהג רבני הקהילות (מו"ץ ראשי תיבות "[[מורה צדק]]") [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] בחג זה, מכיוון שהחג לא מרובה בהלכות יכולים לעזוב את קהילתם למשך החג.
==ימי ההגבלה==