נח אלטשולר: הבדלים בין גרסאות בדף

ר' '''נח אלטשולר''' היה גיסו של [[המגיד ממזריטש]] וסבו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ויש אומרים שהיה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]], מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על נ"ך{{הערה|1=עדותו של הרב [[ישעיה הורביץ]] בספרו "[[עדן ציון]]" (ועיין גם בספר [[מגדל עז]]), אמנם ראה ב'ישורון' כרך ו' עמ' תרעד הרב א' שישא מקשה על קביעה זו אך לא שולל אותה. ב[[היכל הבעש"ט]] גליון כח במדור 'תגובות' שולל הרב [[יהושע מונדשיין]] קביעה זו, ועיין גם כן בהיכל הנ"ל גליון כז עמ' קמא-קמב.}}.

ר' נח נולד למשפחה עשירה בפלך [[מוהילב]], בצעירותו דבק ברבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] והיה מחסידיו הנאמנים{{הערה|1=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] לר '[[חיים מאיר היילמן]], [[ברדיטשוב]] [[תרס"ב]], חלק א' פכ"ד עמ' 116.}}. בנוסף לכך היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הזקן]].

ר' נח [[נישואין|נשא]] את [[רוחמה]]{{הערה|לע"ע לא נודע המקור לזה}} אחותו של [[המגיד ממזריטש]], {{הערה|ר' פנחס קצנלסון שמע זאת מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' [[שלום שכנא אלטשולר]] בזוו"ש, והוא סיפר את זה לרבי ב[[יחידות]]. קונטרס צדי"ק למלך חלק ז' עמ' 363.}}

היה סוחר ויחד עם זה עסק בתורה.{{הערה|1=עדות צאצאיו, משפחת אשבל.}}

בשנת [[תקל"ז]] הצטרף למסעו של רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]]. לפי מסורת משפחת אשבל, לא התאפשר לו לעלות על האונייה, כעבור ימים אחדים עלה על אונייה אחרת שטבעה.{{הערה|1='הד החינוך' [[תרצ"ט]] חוברת ג'.}}.

ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מסופר המעשה בצורה שונה: הוא כן עלה על האונייה, אך חלה מאד וציווה כי אם יפטר באונייה לא ישליכוהו מיד לים אלא קודם יקשרו אליו פתק עם שמו, שם עירו ומטרת נסיעתו, ואז ישליכוהו. כך נעשה, וגופו צף על פני המים עד שהובא ל[[טבריה]] [[מנחם מענדל מויטבסק|לרבו]].

בספר עדן ציון מסופר כי פעם לאחר [[הבדלה]] ציווה רמ"מ על תלמידיו ללכת לחוף לקבל פני אורח חשוב, הם הלכו ומצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול.

לפי גרסת רבי [[נחמן מברסלב]]{{הערה|1= חיי מוהר"ן [[ירושלים]] [[תשמ"ה]] סימן ק"א}} הוא עלה בריא ושלם ל[[ארץ הקודש]] וחי בה מספר שנים. כעבור שנים נסע כ[[שד"ר]] לאירופה ונרצח על ידי גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד ל[[עולם הזה]] מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רמ"מ, והוליכוהו ורמ"מ תיקן את נשמתו.

במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר{{הערה|1= ספר [[ניצוצי אור]] חלק א' - [[תש"ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]}} ש'''בדרכו''' ל[[ארץ הקודש]] נרצח על ידי גזלנים, גופו נסחף בים והגיע לאה"ק. בבי"ד של מעלה הציבו לפניו את ב' הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו"ר הזקן]] כן יהיה גם עתה. [[אדמו"ר הזקן]] הציב זאת בפני החסידים, הם הכריעו שעדיף שילך לגיהנם, ואדמוה"ז הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צקעה: "אוי רבי"!.