שינויים

'''ספר התורה של הרבי''' הינו [[ספר תורה]] מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס ל{{ה|אחים מסלאוויטא}}, . מאז שהגיע הספר אל הרבי ל-[[770]], כאשר [[הרבי ]] עמד חזן , בדרך כלל השתמש בספר זה, ווהרבי . עם ספר זה נהג הרבי לרקוד איתו בשעת ההקפות ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]]{{הערה|ראה בערך [[ספרי תורה ב-770]] על הספר שהרבי נהג להשתמש בו קודם לכן.}}.

הספר מיוחס ל[[דפוס סלאוויטא|מדפיסי סלאוויטא]] רבי שמואל אבא ורבי פינחס - בניו של רבי משה בן רבי [[פינחס מקוריץ]], תלמיד [[המגיד ממזריטש]] וחברו של [[אדמו"ר הזקן]]. שישבו שנים ארוכות בכלא על אשמות שווא, '''ובעיקר האשמה על הדפסת ספרי חסידות.'''.

כשהיו האחים שפירא חבושים בבית הכלא במוסקבה נשאו כאמור חן וחסד בעיני השלטונות המקומיים, שהשתדלו להקל עליהם את סאת המכאובים והיסורים. יחס מיוחד גילה כלפיהם הנסיך טשרבטוב שהרשה להחסידים לחסידים שיביאו לאסירי המלכות כוס ל[[קידוש]] ו[[הבדלה]] וכן ספרי תורה.

כיון שתא הכלא היה מטונף וקשה היה לשמור על נקיונו, לא העיזו האחים למרות תשוקתם להגות בספר תורה, להכניסו לתאם. הם מצאו עצה והכניסו לתא רק ירעות של הספר, כדי שלא יהא הספר שלם ולא יקראו עליו שם: ספר תורה. ספר תורה זה היה כליל תפארת וכולו מלאכת מחשבת של [[סופר סת"ם ]] קדוש ופרוש, ששיקע עצמו במלאכה זו ונתן לה את ימיו ולילותיו . את הדיו שהבריק בברק מיוחד שלחו הבנים של הצדיק רבי [[שמואל מניקלשבורג]].

רק כאשר יצאו האחים ממאסרם נטלו עמהם את הירעות ואיגדו ואגדו אותם לחטיבה אחת ועשהו לספר תורה.

לאור הנסיבות כתבו את הספר בגודל קטן במיוחד, גבוה גובה הקלף 19 סנטימטר, העץ חיים מלמטה, כ-9 ס"מ סנטימטר והכתר מעליו מצופה זהב מעליו כ-23 סניטמטר.

ספר התורה חסר היה "עצי חיים" והנה זימנה ה[[השגחה פרטית|השגחה העליונה]] ע"עצי חיים" בעלי יחס, שהצדיק רבי [[מיכל מזלוטשוב|מיכלא מזלוטשוב]] עמד לכתוב ספר תורה, שלח לו [[המגיד מקוזניץ]] "עצי חיים" עשויים וחטובים מעץ. ברם, עד שהגיעו ה"עצי חיים" למחוז חפצם, נודע הדבר לחסידים והם קנו "עצי חיים" עשויים מכסף.

לאחר שיקבלו שקיבלו חזרה את הספר, החליט ר' שמואל אבא יחד עם זוגתו (בת דודתו של הרבי הריי"צ) שספר תורה כזה ראוי להיות אצל אדם נעלה ובשנת תש"ז כתב ר' שמואל אבא שפירא לכ"ק ל[[אדמו"ר מוהרייהריי"צ ]] והציע לו לרכוש את הספר.

ב [[ג' תשרי ]] [[תשט"ו כותב ]] כתב הרבי{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8031.htm אגרות קודש חלק כא אגרת ח'לא] }} לרב [[משה אשכנזי]]:

בשמיני עצרת ושמחת תורה בה"הקפות" ראשונה ושביעית מניחים את הספר על הסטנדרט הסטנדר של הרבי.

כמו כן ניתן מוקדשות שעות מיוחדות על ידי גבאי בית הכנסת לנשק הספר תורה בלילה וביום של שמיני עצרת ושמחת תורה.