משתמש:שמואל חיים/פולמוס המשיחיות בחב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 139: שורה 139:
כל הענין של ג' תמוז הוא רק ניסיון (כבמשה בשעתו). זאת כחלק אחד מהאמונה שהרבי הוא המשיח ושהוא ממשיך להנהיג את הדור{{הערה|[[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ משיח וגאולה – ז] {{PDF}}, עמודים 22-21.<br />מאמר מערכת, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug4.pdf קובץ משיח וגאולה – ד] {{PDF}}, עמוד 3, סעיף ב.}}. בעקבות זאת ממשיכים לכתוב על הרבי שליט"א ('''ש'''יחיה '''ל'''אורך '''י'''מים '''ט'''ובים '''א'''מן){{הערה|טענתם מופיעה ב- הרב לוי יצחק גינזבורג,'''התוועדות חסידית''', הוצאת [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[תש"ס]].}}. וכן משתמשים בדרך כלל בתארים 'מלך המשיח שליט"א' או 'מה"מ שיל"ו' ('''ש'''יחיה '''ל'''עולם '''ו'''עד) המדגיש את האיחול לחיים נצחיים. אך עם זאת, יש חסידים שסוברים שב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה אצל הרבי את עניין הפך החיים רח"ל, ולכן לא מסתפקים בכתיבתו כ"הרבי" או כ"נשיא דורינו" בלבד.
כל הענין של ג' תמוז הוא רק ניסיון (כבמשה בשעתו). זאת כחלק אחד מהאמונה שהרבי הוא המשיח ושהוא ממשיך להנהיג את הדור{{הערה|[[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ משיח וגאולה – ז] {{PDF}}, עמודים 22-21.<br />מאמר מערכת, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug4.pdf קובץ משיח וגאולה – ד] {{PDF}}, עמוד 3, סעיף ב.}}. בעקבות זאת ממשיכים לכתוב על הרבי שליט"א ('''ש'''יחיה '''ל'''אורך '''י'''מים '''ט'''ובים '''א'''מן){{הערה|טענתם מופיעה ב- הרב לוי יצחק גינזבורג,'''התוועדות חסידית''', הוצאת [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[תש"ס]].}}. וכן משתמשים בדרך כלל בתארים 'מלך המשיח שליט"א' או 'מה"מ שיל"ו' ('''ש'''יחיה '''ל'''עולם '''ו'''עד) המדגיש את האיחול לחיים נצחיים. אך עם זאת, יש חסידים שסוברים שב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה אצל הרבי את עניין הפך החיים רח"ל, ולכן לא מסתפקים בכתיבתו כ"הרבי" או כ"נשיא דורינו" בלבד.


==נסיונות האחדות בחב"ד==
==האחדות בחב"ד==
על אף חילוקי הדעות, ובשונה מקהילות מפולגות שונות, חסידי חב"ד מתנהגים באחדות - [[אהבת ישראל]] זה עם זה, ומשתדלים לקיים את הוראות [[הרבי]], לפי דרכם.
על אף חילוקי הדעות, ובשונה מקהילות מפולגות שונות, חסידי חב"ד עצמם משתדלים לנהוג באחדות - [[אהבת ישראל]] זה עם זה, ומשתדלים לקיים את הוראות [[הרבי]], לפי דרכם עוד בתחילת שנות הנוני"ם כשהחל הויכוח אודות פרסום הרבי כמשיח, כתב הרבי לרב [[שלום דוב וולפא]] שקודם כל חשוב שיהיה אהבת ישראל בין החסידים:{{ציטוטון|אין כל חיוב כלל לחפש מיהו משיח וכו', אבל מ"ע מהת': אהבת כאו"א מישראל ושלילת המחלוקת וכו' בתכלית – ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו – וד"ל}}{{הערה|[https://chabad.info/blogs/123744/ שיטתו של הרבי: "אין כל חיוב כלל"] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.
===כינוסי אחדות===
פעמים רבות, נערכים מפגשים וכינוסי אחדות בין החסידים, במטרה לקבל את פני [[משיח]] צדקנו. כמו כן, התקיימו כינוסים בולטים בהם התאחדו החסידים:


*'''תשס"ז'''
פעמים רבות, נערכות גם מפגשים וכינוסי אחדות  פומביפ בין החסידים, במטרה לקבל את פני [[משיח]] צדקנו.  בשנת [[תשס"ז]] בעקבות [[תאונת התמימים בחנוכה תשס"ז]] הוקמה '''[[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]]'''. הוועדה הוקמה באסיפה בבית הרב [[ישראל יוסף הנדל]] ב[[מגדל העמק]]. מפעולות הוועדה: כינוס תלמידי [[ישיבות חב"ד]] לכנס אחדות ארצי שהתקיים בי' [[שבט]] [[תשס"ז]] וחסות על הוצאת אלבום "כולנו כאחד" הסוקר את הכינוס שיצא על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] בחודש החגים [[תשס"ח]].


{{ערך מורחב|ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות}}
בשנת [[תשע"א]] הוחלט בין חסידי חב"ד להקדיש את יום [[כבאדר]] ליום אחדות בחב{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=48214 חשיפה ● היוזמה שתאחד את שני החלקים בחב"ד?] באתר {{שטורעם}}.}}. בשנת [[תשע"ג]] יזמו כמה אברכים (ובניהם הרב [[מוטי גל]] 400 [[התוועדות|התוועדיות]] של שני משפיעים, אחד מכל 'צד'. ההתוועדיות הצליחו במיוחד וחברים שלא נפגשו זמן רב התוועדו ביחד.
בשנת [[תשס"ז]] בעקבות [[תאונת התמימים בחנוכה תשס"ז]] הוקמה [[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]]. הוועדה הוקמה באסיפה בבית הרב [[ישראל יוסף הנדל]] ב[[מגדל העמק]]. מפעולות הוועדה: כינוס תלמידי [[ישיבות חב]] לכנס אחדות ארצי שהתקיים בי' [[שבט]] [[תשס"ז]] וחסות על הוצאת אלבום "כולנו כאחד" הסוקר את הכינוס שיצא על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] בחודש החגים [[תשס"ח]].
 
*'''תשע"ג'''
 
בשנת [[תשע"ג]] יזמו כמה אברכים (ובניהם הרב [[מוטי גל]] 400 [[התוועדות|התוועדיות]] של שני משפיעים, אחד מכל 'צד'. ההתוועדיות הצליחו במיוחד וחברים שלא נפגשו זמן רב התוועדו ביחד.


*'''תש"פ'''
*'''תש"פ'''

תפריט ניווט