שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לרב [[יוסף רפאל עוזיאל]], שהיה נשיא [[בית דין רבני|בית הדין]] הרבני של הקהילה הספרדית בעיר.
בגיל ארבע עשרה התייתם מאביו. כבכור הבנים הוטלה עליו אחריות הפרנסה, ונאלץ לחלק את זמנו בין מלאכה ללימוד.
כבר בגיל 20 התמנה הרב עוזיאל לרב ב[[ישיבת תפארת ירושלים|ישיבת "תפארת ירושלים"]], ומאוחר יותר ייסד ישיבה נוספת לתלמידים ספרדים - "מחזיקי תורה". בהיותו בקיא בענייני [[שחיטה (מצווה)|שחיטה]], נענה לבקשה בית הדין להיות [[שוחט ובודק]] ב[[משחטה|בית המטבחיים]] העירוני.
בשנת [[תרע"א]] מונה לחכם באשי של יפו, ולאחר מכן מונה לרבה של קהילת סלוניקי, ב-[[תרפ"א]] חזר לארץ ישראל והתמנה לרב הספרדי הראשי של [[תל אביב]]-[[יפו]]. הוא שימש בתפקידו שש עשרה שנה.
ב[[כסלו]] [[תרצ"ז]] נבחר הרב עוזיאל לממלא מקומו של הראשון לציון הרב [[יעקב מאיר]], ובשנת [[תרצ"ט]] עם פטירתו של הרב מאיר נתמנה הרב עוזיאל לראשון לציון.
לאחר הקמת [[מדינת ישראל]], הפך לרב הספרדי הראשי הראשון שלה, ובנוסף נשא בתואר הראשון לציון, הוא עמד בראש הרבנות יחד עם הרב הרצוג.
בערב שבת של פרשת [[נצבים]]-[[וילך]] [[תשי"ג]] [[כ"ד אלול]] נפטר הרב עוזיאל.
ראשון לציון, רב הראשי
שלמא דכת"ר יסגי.}}. 
[[הרבי]] דן עם הרב עוזיאל רבות אודות ספרו{{הערה|שהרב עוזיאל גם נתן לו}} '''הגיוני עוזיאל'''{{הערה|הספר יצא בשנת [[תשי"ג]]}}, בהמשך נתן גם הרבי הסכמה לספרו של הרב עוזיאל '''הגיוני עוזיאל''' בה הוא אומר:
{{ציטוט|תוכן=וכיון שכהדר"ג מעתיק בספרו ספרים הנ"ל, אף דפליג עליהם, הרי בפני כו"כ מהקוראים ישמש זה להסכמה, ובדרך פשיטות - שגם בבתיהם צריך להיות נמצאים ספרים אלו, בה בשעה אשר לתושבי רוסיא ופולין בפרט ידוע ההרס הרב שעשו ספרים אלו וכיוצא בהם, ה' יצילנו.}}.
הרבי גם שלח לרב עוזיאל כמה וכמה פעמים במתנה מספרי [[רבותינו נשיאנו]].
 
{{סדרה|הקודם=הרב [[יעקב מאיר]]|הבא=הרב [[יצחק ניסים]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[י' תמוז]] [[תרצ"ט]] - [[כ"ד אלול]] [[תשי"ג]]}}
{{אחרונים}}
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ג]]

תפריט ניווט