9,446
עריכות
סדר קדשים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קישורים חיצוניים
שלום עליכם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לפי הדיעה האומרת שהטעם של חשיבות התורה על פני מעשי המצוות הוא משום שמביא לידי מעשה, ולכן גם נדחית מצוות פריה ורביה, אם כן בסדרי קדשים וטהרות לכאורה לא שייך טעם זה. בכל זאת מוכיח [[אדמו"ר הזקן]] שגם בסדרים אלו רשאי לבטל מפריה ורביה כדי ללמוד תורה, שהרי: | לפי הדיעה האומרת שהטעם של חשיבות התורה על פני מעשי המצוות הוא משום שמביא לידי מעשה, ולכן גם נדחית מצוות פריה ורביה, אם כן בסדרי קדשים וטהרות לכאורה לא שייך טעם זה. בכל זאת מוכיח [[אדמו"ר הזקן]] שגם בסדרים אלו רשאי לבטל מפריה ורביה כדי ללמוד תורה, שהרי: | ||
1. כך היא ההלכה - "ילמוד תורה ואחר כך ישא", מבלי לחלק בין סדר לסדר{{הערה|וכן פסק ה[[רמב"ם]] בהלכות תלמוד תורה פ"א, (והיינו אפילו אחר כ', כמו שאיתא | 1. כך היא ההלכה - "ילמוד תורה ואחר כך ישא", מבלי לחלק בין סדר לסדר{{הערה|וכן פסק ה[[רמב"ם]] בהלכות תלמוד תורה פ"א, (והיינו אפילו אחר כ', כמו שאיתא ב[[אבן העזר]] סימן א'), משמע אפילו זרעים קדשים וטהרות, יכול ללמוד כל כך עד שיזכור בעל פה ה[[משניות]] והברייתות וליבטל מפריה ורביה}}, ומי שנפשו חשקה כבן עזאי יכול ליבטל כל ימיו גם בשביל ידיעת זרעים קדשים וטהרות שלא ישכח דבר מהם. | ||
2. אם אין ההלכה כן, גם רוב סדר [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]] לא היה מותר ללמוד קודם שישא במקום שיש דיינים הרבה זולתו, ועוד דמצוה דגופא עדיפא כדאיתא בגמרא שם, אלא ודאי | 2. אם אין ההלכה כן, גם רוב סדר [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]] לא היה מותר ללמוד קודם שישא במקום שיש דיינים הרבה זולתו, ועוד דמצוה דגופא עדיפא כדאיתא בגמרא שם, אלא ודאי שמצוות ושננתם וכן ה[[לאו]] של "ופן יסור מלבבבך כל ימי חייך" חלה על כל התורה כולה שבעל פה, שהיא פירוש כל התרי"ג מצות שבכתב גם שאינן נוהגות עכשיו, וגם המסורות ל[[כהנים]] ול[[מלך]], וגם כל דרשות הפסוקים שאינן פירוש התרי"ג מצות והן ההגדות. | ||
3. מכך שחייב אפילו ללמדם לתלמידים בחנם ואסור ליטול שכר משום מה אני בחנם כו', נראה שזה הוא חיוב מהתורה ללמוד סדרים אלו{{הערה|שהרי הגמרא שם אין מחלוקת, שב[[נדרים]] דף ל"ה כתוב ומלמדו מדרש, [[הלכה|הלכות]] כו', משמע אפילו קדשים וטהרות לא דמי לפיסוק טעמים, דשרי בשכר למ"ד לאו דאורייתא, עין שם דף ל"ז וברא"ש שם, דמדרש היינו ספרא דרובו ככולו הוא בקדשים וטהרות.}}. | 3. מכך שחייב אפילו ללמדם לתלמידים בחנם ואסור ליטול שכר משום מה אני בחנם כו', נראה שזה הוא חיוב מהתורה ללמוד סדרים אלו{{הערה|שהרי הגמרא שם אין מחלוקת, שב[[נדרים]] דף ל"ה כתוב ומלמדו מדרש, [[הלכה|הלכות]] כו', משמע אפילו קדשים וטהרות לא דמי לפיסוק טעמים, דשרי בשכר למ"ד לאו דאורייתא, עין שם דף ל"ז וברא"ש שם, דמדרש היינו ספרא דרובו ככולו הוא בקדשים וטהרות.}}. | ||
4. כתוב סתמא כל השוכח דבר אחד ממשנתו כו' משמע אפילו בקדשים וטהרות, ואילו לא היה חיוב מהתורה ללמוד ולידע כל פרטי ההלכות לא היה מתחייב בנפשו כשלמד ושכח דבר אחד ממשנתו, אף שיודע כללות ההלכות רק ששכח פרט אחד מהן{{הערה|1=[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] | 4. כתוב סתמא כל השוכח דבר אחד ממשנתו כו' משמע אפילו בקדשים וטהרות, ואילו לא היה חיוב מהתורה ללמוד ולידע כל פרטי ההלכות לא היה מתחייב בנפשו כשלמד ושכח דבר אחד ממשנתו, אף שיודע כללות ההלכות רק ששכח פרט אחד מהן{{הערה|1=[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] [[קונטרס אחרון]] [[יורה דעה]] הלכות תלמוד תורה פרק שלישי.}} | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר ב[[ליקוטי תורה]]{{הערה|סוף פרשת קדושים}} כי כאשר האדם יודע וזוכר את כל התורה כולה הוא דבוק בשלימות כל חלקי הנפש בקב"ה. ומי שאין לו אפשרות, ילמוד לכל הפחות את חלק ה[[חכמה]] שמתוך התורה, דהיינו [[חמשה חומשי תורה]] - מ[[תורה שבכתב]], וסדר קדשים - מתוך [[תורה שבעל פה]]. | [[אדמו"ר הזקן]] מבאר ב[[ליקוטי תורה]]{{הערה|סוף פרשת קדושים}} כי כאשר האדם יודע וזוכר את כל התורה כולה הוא דבוק בשלימות כל חלקי הנפש בקב"ה. ומי שאין לו אפשרות, ילמוד לכל הפחות את חלק ה[[חכמה]] שמתוך התורה, דהיינו [[חמשה חומשי תורה]] - מ[[תורה שבכתב]], וסדר קדשים - מתוך [[תורה שבעל פה]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=&pgnum=332&hilite= ביאורי אדמו"ר הצמח צדק על מסכת קדשים] {{הב}} | |||
{{שס}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ש"ס]] | [[קטגוריה:ש"ס|*]] | ||