אברהם יעקב פרידמן (השני): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "=תולדות חייו" ב־"=תולדות חיים")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=בנו של רבי ישראל פרידמן מסדיגורה|אחר=פירוש אחר|ראו=[[אברהם יעקב פרידמן]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=בנו של רבי ישראל פרידמן מסדיגורה|אחר=פירוש אחר|ראו=[[אברהם יעקב פרידמן]]}}
[[קובץ:אברהם יעקב ומרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם יעקב פרידמן (ראשון מימין) עם אחיינו, הרב [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] (שלישי מימין)]]
[[קובץ:אברהם יעקב ומרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם יעקב פרידמן (ראשון מימין) עם אחיינו, הרב [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] (שלישי מימין)]]
רבי '''אברהם יעקב פרידמן''' היה ה[[אדמו"ר]] מסדיגורה ונינו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. ידידם של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].
רבי '''אברהם יעקב פרידמן''' ([[ח' במנחם אב]] [[תרמ"ד]] - [[ה' בטבת]] [[תשכ"א]]) היה ה[[אדמו"ר]] מסדיגורה ונינו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. ידידם של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב אברהם יעקב פרידמן נולד ביום [[ח' במנחם אב]] שנת [[תרמ"ד]] לרבי ישראל מסדיגורה. לאחר פטירת, ביום [[י"ג בתשרי]] שנת [[תרס"ז]], החל למלא את מקומו באדמו"רות. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט לוינה, שם הנהיג חצרו עד ל[[מלחמת העולם השניה]]. כשנכנסו הנאצים לוינה עבד בעבודת כפיה בטאטוא רחובות. בזמן העבודה [[נדר]] שאם הוא יזכה להינצל ולעלות לארץ ישראל, יטאטא את רחובות אדמת הקודש. בשנת [[תרח"ץ]] הצליח להגיע ל[[תל אביב]] וקיים את נדרו והחל לטאטא את המדרכה שממול ביתו בכל יום לפנות בוקר, עד שראוהו והפסיק. הרב פרידמן הקים בית מדרש ומרכז חסידי בתל אביב וביתו היה מוקד למבקשים.
הרב אברהם יעקב פרידמן נולד ביום [[ח' במנחם אב]] [[תרמ"ד]] לרבי ישראל מסדיגורה. לאחר פטירת אביו, ביום [[י"ג בתשרי]] שנת [[תרס"ז]], החל למלא את מקומו באדמו"רות. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט לוינה, שם הנהיג חצרו עד ל[[מלחמת העולם השנייה]]. כשנכנסו הנאצים לוינה עבד בעבודת כפיה בטאטוא רחובות. בזמן העבודה [[נדר]] שאם הוא יזכה להינצל ולעלות לארץ ישראל, יטאטא את רחובות אדמת הקודש. בשנת [[תרח"ץ]] הצליח להגיע ל[[תל אביב]] וקיים את נדרו והחל לטאטא את המדרכה שממול ביתו בכל יום לפנות בוקר, עד שראוהו והפסיק. הרב פרידמן הקים בית מדרש ומרכז חסידי בתל אביב וביתו היה מוקד למבקשים.


בשנותיו האחרונות חלה ועבר שני ניתוחים קשים ולאחר 54 שנות אדמו"רות, ביום [[ה' בטבת]] שנת [[תשכ"א]], נפטר ומנוחתו כבוד בבית העלמין "נחלת יצחק" בחלקת אדמו"רי בית רוז'ין.
בשנותיו האחרונות חלה ועבר שני ניתוחים קשים ולאחר 54 שנות אדמו"רות, ביום [[ה' בטבת]] [[תשכ"א]], נפטר ומנוחתו כבוד בבית העלמין "נחלת יצחק" בחלקת אדמו"רי בית רוז'ין.


כתביו סודרו על ידי בן משפחתו ויצאו לאור בשנת [[תשכ"ד]] בספר "אביר יעקב".
כתביו סודרו על ידי בן משפחתו ויצאו לאור בשנת [[תשכ"ד]] בספר "אביר יעקב".
שורה 25: שורה 24:
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמ' 96.
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמ' 96.


[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין|פרידמן אברהם יעקב]]
{{מיון רגיל:פרידמן, אברהם יעקב}}
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"א]]

תפריט ניווט