11,687
עריכות
לוי ביסטריצקי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==בצעירותו== | ==בצעירותו== | ||
נולד להוריו הרב [[יהודה לייב ביסטריצקי|יהודה לייב]] ואיטא ביסטריצקי ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. כשהיה בן שלוש עברה המשפחה לגור בווינלאנד, ניו ג'רסי, שם למד ב'ווינלאנד ג'ואיש סקול'. בהיותו בגיל 12 עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטשער ישיבה]]. | |||
בשנת [[תשכ"ב]] - ביום ה' אייר, היה ב[[יחידות]] אצל הרבי לרגל | בשנת [[תשכ"ב]] - ביום ה' אייר, היה ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]] לרגל ה[[בר מצוה]]. הרבי אמר לו שיאמר למחנך הכיתה הרב טעננבוים בשמו, שיעלה אותו כיתה, ובירכו שהמעבר יהיה בהצלחה. בשנת [[תשכ"ג]] בהיותו בגיל 14 נכנס ליחידות, והרבי שאל אותו האם הוא מוכן ללכת ללמוד בישיבה במונטריאול, וענה מיד שכן. לאחר תקופה, כשנכנס אביו ליחידות, הרבי אמר לו שהוא מאוד התפעל מהקבלת עול של לוי. הרבי אמר שהנהלת הישיבה פה תדבר עם הישיבה במונטריאול שהוא יגיע כמה ימים מאוחר. בעקבות אותה [[יחידות]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שבקנדה. | ||
בישיבה במונטריאול הספיק | בישיבה במונטריאול הספיק ללמוד את כל הש"ס, ובגיל 17 נבחן קיבל מהרב [[פנחס הירשפרונג]] [[סמיכה]] לרבנות, לאחר מכן הוא קיבל גם סמיכה לדיינות. גם שאר רבותיו בישיבה הצטרפו לסמיכה זו. חבריו סיפרו על התמדתו בלימוד עד השעות הקטנות של הלילה. רבותיו בישיבה היו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], הרב [[אייזיק שוויי]] והרב [[פנחס הירשפרונג]]. | ||
בשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]] עשה 'שימוש' בבית הדין במונטריאול, בענייני גיטין, חליצה, שחיטה, ובדיקה. בד בבד עשה 'שימוש' גם אצל הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], ה[[מרא דאתרא]] | בשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]] עשה 'שימוש' בבית הדין במונטריאול, בענייני גיטין, חליצה, שחיטה, ובדיקה. בד בבד עשה 'שימוש' גם אצל הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], ה[[מרא דאתרא]] של שכונת [[קראון הייטס]]. מעניין לציין כי הרב דבורקין קיבל על-כך הוראה מהרבי, שיתן לו לעשות 'שימוש' אצלו כדי שיוכל להשלים את ידיעותיו בהלכה ובבוא היום יוכל לשמש כ[[רב]]. | ||
== חתונתו == | == חתונתו == | ||
התחתן בי"ד [[סיון]] [[תשל"ג]] עם רעייתו מרת אסתר שולמית בתם של הרב [[חיים מנחם טייכטל]] ומרת חיה פייגל | התחתן בי"ד [[סיון]] [[תשל"ג]] עם רעייתו מרת אסתר שולמית בתם של הרב [[חיים מנחם טייכטל]] ומרת חיה פייגל מ[[ירושלים]]. [[הרבנית חיה מושקא]] שלחה מברק מיוחד לחתונה. כשהלך אביו לפני החתונה לקבל ברכה מהרבנית, הרבנית נתנה לו את אחד הצעיפים ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מברך עליהם [[שהחיינו]] ביום השני של [[ראש השנה]], וכן את הבד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבו היה עוטף את השופרות בראש השנה. הרבי הסכים, שר' לוי יתעטף בבד הזה בחופתו. הרבנית אמרה 'דאס איז זייער טייער ביי מיר' [= זה מאוד יקר אצלי]. | ||
לאחר חתונתו התגורר מספר חודשים בירושלים, ולאחר מכן עבר ל[[נצרת עלית]] ושם למד ב[[כולל]] 'תפארת מנחם' של גיסו הרב [[דוד טייכטל]]. | לאחר חתונתו התגורר מספר חודשים בירושלים, ולאחר מכן עבר ל[[נצרת עלית]] ושם למד ב[[כולל]] 'תפארת מנחם' של גיסו הרב [[דוד טייכטל]]. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
== שליחותו ורבנותו בעיר צפת == | == שליחותו ורבנותו בעיר צפת == | ||
[[קובץ:דוח לוי ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה מהרבי על דו"ח שמסר הרב ביסטרצקי]] | [[קובץ:דוח לוי ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה מהרבי על דו"ח שמסר הרב ביסטרצקי]] | ||
ב[[י"א שבט]] [[תשל"ו]] נבחר על ידי הרבי לקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ונשלחו ל[[צפת]] יחד עם עוד 22 שלוחים. הרבי אמר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שכל מי שרוצה לנסוע לשליחות ירשום את שמו ב[[מזכירות]], הרב לוי נרשם, וזכה שהיה הראשון שהרבי סימן את שמו ברשימה. | |||
בשנת [[תשל"ח]] התחיל להתעסק בנושא הכשרות בצפת | בשנת [[תשל"ח]] התחיל להתעסק בנושא הכשרות בצפת, כשהוא החל ללכת ולשכנע את בעלי העסקים שכדאי לשמור כשרות. | ||
בשנת [[תשל"ט]] - בעודו לומד בכולל פנה אליו אחד מרבני הערים בארץ והציע לו להיות מורה | בשנת [[תשל"ט]] - בעודו לומד בכולל פנה אליו אחד מרבני הערים בארץ והציע לו להיות [[מורה צדק]] בעירו. מכיון שהרב לוי נשלח לצפת הוא סירב לכתוב על כך לרבי, אך הסכים שאותו רב יפנה לרבי. אותו הרב כתב לרבי ובערב ר"ח [[אלול]] התקשר [[חודוקוב|הרב חודקוב]] לשליח לצפת [[אריה לייב קפלן|הרב קפלן]] ואמר לו שהרבי ביקש שהיות שמציעים לר' לוי רבנות במקומות אחרים, אך בפועל הוא נשלח לצפת לכן מתאים שר' לוי יהיה רב בקהילה בצפת, והרבי הוסיף שכעת הוא נוסע ל[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]] ועד שיחזור משם הוא יקבל אישור שר' לוי אכן התמנה רשמי לרבה של קריית חב"ד בעיר צפת. | ||
זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] בנו של אדמו"ר המהר"ש, הטמון ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין הישן]] ב[[צפת]]. | זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] בנו של אדמו"ר המהר"ש, הטמון ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין הישן]] ב[[צפת]]. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
בשנת [[תשנ"ג]] בכ"ג [[אב]] נבחר כרבה הראשי של צפת. ובשנת [[תשנ"ד]] ביום כ"א [[כסלו]] נערך טקס ההכתרה על ידי הרבנים הראשיים לישראל ונכבדי העיר צפת. | בשנת [[תשנ"ג]] בכ"ג [[אב]] נבחר כרבה הראשי של צפת. ובשנת [[תשנ"ד]] ביום כ"א [[כסלו]] נערך טקס ההכתרה על ידי הרבנים הראשיים לישראל ונכבדי העיר צפת. | ||
בשנת [[תשנ"ה]] גיבש נוהלי כשרות ארציים בכל הנוגע לנושא הטריפות בארץ כולל הפיקוח עליהם, ויוזמתו התקבלה והופעלה על ידי הרבנות הראשית לישראל. | בשנת [[תשנ"ה]] גיבש נוהלי כשרות ארציים בכל הנוגע לנושא הטריפות בארץ כולל הפיקוח עליהם, ויוזמתו התקבלה והופעלה על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]]. | ||
בשנת [[תשנ"ו]] בחודש [[ניסן]] הוצע לו לכהן בתפקיד של מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל, לאחר שהציב תוכנית עבודה שהתקבלה ברבנות הראשית התקבל כמנהל ובנה מערכת כשרות האחראית על כל הפרטים בארץ ועל כל חומרי הגלם המגיעים מחו"ל. לאחר שנה של עבודה מאומצת ותוכניות רבות נאלץ לעזוב את התפקיד מחוסר תקציבים שנדרשו לעבודה רבה זו. | בשנת [[תשנ"ו]] בחודש [[ניסן]] הוצע לו לכהן בתפקיד של מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל, לאחר שהציב תוכנית עבודה שהתקבלה ברבנות הראשית התקבל כמנהל ובנה מערכת כשרות האחראית על כל הפרטים בארץ ועל כל חומרי הגלם המגיעים מחו"ל. לאחר שנה של עבודה מאומצת ותוכניות רבות נאלץ לעזוב את התפקיד מחוסר תקציבים שנדרשו לעבודה רבה זו. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
בשנת [[תשל"ד]] - ב[[כ"ד טבת]] הוציא לאור את ספרו הראשון מראי מקומות לקונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. | בשנת [[תשל"ד]] - ב[[כ"ד טבת]] הוציא לאור את ספרו הראשון מראי מקומות לקונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. | ||
בשנת | בשנת [[תשל"ו]] - ב[[כ"ד טבת]] הוציא לאור את ספרו השני מראה מקומות וציונים ולוח התיקון להלכות שחיטה, טריפה ונידה - משו"ע [[אדמו"ר הזקן]] על חלק יורה דעה. ביום [[ח"י אלול]] יצא לאור ספרו השלישי מראי מקומות וציונים לשאלות ותשובות של אדמו"ר הזקן. | ||
פעם אמר לו הרב חודקוב שהרבי ביקש שיכתוב מראה מקומות לברכת הנהנין, ביקש ר' לוי ביסטריצקי להעביר לרבי דרך הרב חודקוב, שחסידים מספרים ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "אני רוצה לראות מישהו שיכתוב מראה מקומות על ברכת הנהנין" כמענה לכך מסר הרבי: "זכות הרבים מסייעתו". | פעם אמר לו הרב חודקוב שהרבי ביקש שיכתוב מראה מקומות לברכת הנהנין, ביקש ר' לוי ביסטריצקי להעביר לרבי דרך הרב חודקוב, שחסידים מספרים ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "אני רוצה לראות מישהו שיכתוב מראה מקומות על ברכת הנהנין" כמענה לכך מסר הרבי: "זכות הרבים מסייעתו". | ||