לימוד עניני גאולה ומשיח: הבדלים בין גרסאות בדף

בשבת שלאחר מכן - שבת [[פרשת תזריע מצורע]], [[ו' באייר]] - נשא הרבי דברים ארוכים אודות מעלת לימוד התורה בנושא המשיח והגאולה, והתבטא שלימוד זה הוא "הדרך הישרה", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, לפעול התגלות ו[[ביאת המשיח]]. הרבי ביקש לפרסם בכל מקום ומקום את ההוראה - שעל כל יהודי להוסיף בלימוד עניני משיח וגאולה{{הערה|שם=תזומ|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAYmxpWHRmdFZqaFk שיחת שבת פרשת תזריע מצורע תנש"א], סעיף יב ואילך.}}.

כמה שבועות לאחר מכן - בשיחת שבת פרשת בלק ([[י"ז בתמוז]]) [[תנש"א]] - הוסיף הרבי כי בנוסף לכך שלימוד עניני הגאולה הוא 'דרך ישרה' לזרז את הגאולה, יש בלימוד מטרה נוספת - שהנהגתו של כל אחד ואחד, ב[[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], תהיה מתאימה לזמן המיוחד בו אנו נמצאים, ש"עומדים על [[סף הגאולה]], ומורים באצבע שהנה זה משיח בא". כאשר [[שכל|שכלו]] של הלומד מתמלא בידע בנושאי הגאולה, והוא מתבונן בכך, ומחדיר את הידיעה ל[[מידות|רגש]] ועד למעשה בפועל - הלימוד מסייע לו [[לחיות גאולה|לחיות בהתאם לתקופת הגאולה]]. ולכן, בנוסף לפעולתו של הלימוד כסגולה להביא משיח, הוא מיועד כדי לפעול על הלומד עצמו, שיתחיל לחיות בעניני הגאולה{{הערה|שם=בלק|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAVUFjVWJEOVBqLWc שיחת שבת פרשת בלק תנש"א], סעיפים ט-י.}}.

בשבת [[פרשת חיי שרה]] [[תשנ"ב]], בשיחה לרגל [[כינוס השלוחים העולמי]], הודיע הרבי ש[[השליחות היחידה]] המוטלת על ה[[שלוחים]] כעת היא קבלת פני משיח צדקנו. משמעותה של השליחות למעשה היא שתפקידו של כל [[שליח]] הוא להכין את עצמו ואת בני עירו לקבל פני משיח צדקנו, וזאת על ידי שהוא מסביר לכל אחד באופן המתקבל בשכלו והבנתו את ענינו של משיח, כפי שמבואר בתורה.

ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]] תשנ"ב, הכריז הרבי כי הכל מוכן לגאולה, והדבר היחידי שחסר הוא שיהודי "יפקח את עיניו" ויראה איך שהכל מוכן לגאולה. פקיחת עיניים זו נעשית על ידי הלימוד בתורת החסידות ובעניני הגאולה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1CR_Xf0RnVP-XzN_Jmw9hNKNujwwBwoZ-/view שיחת ש"פ ויצא תשנ"ב], סעיפים יח-יט.}}.