לוי יצחק מברדיטשוב: הבדלים בין גרסאות בדף

ר' שמעלקע שהיה הרב של ריטשוואל (ונתקבל בשנת תקכ"ג לרבה של שינאווא ובשנת תקל"ג לרבה של ניקלשבורג) השפיע עליו להגיע אל [[המגיד ממזריטש]], ונהיה אחד מגדולי תלמידי המגיד, וכתב את תורותיו של הרב המגיד.  

בתמוז [[תקמ"ה]] עבר לכהן כרב בבארדיטשוב (אוקראינה), התפרסם כאיש העבודה והרחמים, כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול ואלפי תלמידים התקבצו סביבו - בארדיטשוב נעשתה למרכז חסידי גדול. ידוע היה כי אמירת ה[[כתר]] של רבי לוי יצחק מבארדיטשוב ב[[ימים נוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה. [[רבי חיים מבריסק]] אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאד התפעלו מכך{{הערה|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}.

בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים וב[[ערב שבת]] פרשת נשא בשנת [[תקס"ז]] התקיימה החתונה ב[[זלאבין]]. בחתונה השתתפו הן [[אדמו"ר הזקן]] והן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בזלובין]]. היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.

רבי לוי יצחק היה גם ידידו הקרוב של האדמו"ר הזקן. בין השאר מסופר כי כאשר היה מסיים את ברכת "על המחיה" בתיבות "ועל הכלכלה", היה אומר - "ועל הכלכלה זאגט דער מחותן ניט".