11,694
עריכות
מ (החלפת טקסט – "אל אף" ב־"על אף") |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מָן''' היה מזון ניסי אותו אכלו בני ישראל בעת [[יציאת מצרים|יציאתם ממצרים]]. הוא החל לרדת ביום [[ט"ז באייר]], חודש ימים לאחר שיצאו ממצרים, וירד מידי יום חול במשך 40 שנה, עד ליום בו ניגשו לעבור את הירדן ולהיכנס לארץ ישראל{{הערה|יהושע ה, יב.}}. | |||
''' | |||
למן היו תכונות פלאיות, והיה ניתן לטעום בו את כל סוגי המזון, ויחד עמו היו יורדים גם אבנים טובות ומרגליות. | למן היו תכונות פלאיות, והיה ניתן לטעום בו את כל סוגי המזון, ויחד עמו היו יורדים גם אבנים טובות ומרגליות. | ||
שורה 14: | שורה 13: | ||
כינוי נוסף של לחם זה הוא "לחם אבירים"{{הערה|תהלים עח, כה.}}, שכולל משמעות כפולה: לחם זה הוא לחם שמיימי אותו אוכלים המלאכים המכונים בשם 'אבירים'{{הערה|תהלים עח, כה. ילקוט ראובני בשלח טז, ד. עמק המלך יד, ג. יומא עו, א.}}, וכן הוא נבלע באיברים והאדם האוכל אותו אינו צריך להפריש פסולת. | כינוי נוסף של לחם זה הוא "לחם אבירים"{{הערה|תהלים עח, כה.}}, שכולל משמעות כפולה: לחם זה הוא לחם שמיימי אותו אוכלים המלאכים המכונים בשם 'אבירים'{{הערה|תהלים עח, כה. ילקוט ראובני בשלח טז, ד. עמק המלך יד, ג. יומא עו, א.}}, וכן הוא נבלע באיברים והאדם האוכל אותו אינו צריך להפריש פסולת. | ||
על אף הציווי ללקוט בכל יום עבור אותו היום בלבד, | על אף הציווי ללקוט בכל יום עבור אותו היום בלבד, וביום שישי - ללקוט כמות כפולה, גם עבור ה[[שבת]], חלק מבני ישראל לא קיימו את ציווים אלו, ובאמצע השבוע אגרו יותר מדי מן, והוא הסריח ועלו בו תולעים, ובשבת יצאו ללקוט ולא מצאו. | ||
אחת מהמטרות של הורדת המן הייתה: "למען אנסנו, הילך בתורתי אם לא". | אחת מהמטרות של הורדת המן הייתה: "למען אנסנו, הילך בתורתי אם לא". | ||
עם סיום ארבעים שנות הנדודים במדבר הופסקה ירידת המן, ועל פי ציווי הקב"ה הצניעו חלק מהמן למשמרת ב[[קודש הקודשים]] בסמוך | עם סיום ארבעים שנות הנדודים במדבר הופסקה ירידת המן, ועל פי ציווי הקב"ה הצניעו חלק מהמן למשמרת ב[[קודש הקודשים]] בסמוך ל[[לוחות הברית|לוחות]] שב[[ארון הברית]]. | ||
ב[[מדרשי חז"ל]] מובא ש[[לעתיד לבוא]] ב[[סעודת שור הבר והלווייתן]] יגישו בסעודה גם מהמן, ויהיה זה על ידי מלך המשיח שיוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}. | ב[[מדרשי חז"ל]] מובא ש[[לעתיד לבוא]] ב[[סעודת שור הבר והלווייתן]] יגישו בסעודה גם מהמן, ויהיה זה על ידי מלך המשיח שיוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}. |
עריכות