42
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
===בצל אדמו"ר הזקן=== | ===בצל אדמו"ר הזקן=== | ||
מסופר שכאשר נכנס פעם ראשונה ל[[אדמו"ר הזקן]] כתב לו פ"נ בו כתב:{{ציטוטון|הנפש השפלה | מסופר שכאשר נכנס פעם ראשונה ל[[אדמו"ר הזקן]] כתב לו פ"נ בו כתב:{{ציטוטון|כיצד תוכל הנפש השפלה העמלה להתקשר בא"ס עצמותו ומהותו?}}. כשראה זאת האדמו"ר הזקן יצא מהיכל קודשו ואמר שיונגרמאן צעיר שאל דבר שזקני החסידים לא שאלו מעולם <ref>שמועות וסיפורים ח"ג ע' 224.</ref>. | ||
בשנת [[תקס"א]] קבע את משובו ב[[ליאדי]] ליד [[אדמו"ר הזקן]], שם דר שמונה שנים{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] בערכו}}. | בשנת [[תקס"א]] קבע את משובו ב[[ליאדי]] ליד [[אדמו"ר הזקן]], שם דר שמונה שנים{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] בערכו}}. על עזיבתו התבטא רבינו "נעקרו עיני מראשי" <ref>שמועות וסיפורים - שם.</ref>. | ||
בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמש את אדמו"ר הזקן למעלה משלושים שנה, וכן הוא היה מתייגע קטע קטן שהיה אומר אדמו"ר הזקן, ודורש במאמריו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר ברשימת היומן, עמוד שנ"ט, כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסידי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' [[משה וילנקר]], קרא לעברו "רד למטה! מה לך מתפעל כך?...}} במצות [[אדמו"ר הזקן]] אף היה משיב על מכתבים משמו. | בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמש את אדמו"ר הזקן למעלה משלושים שנה, וכן הוא היה מתייגע קטע קטן שהיה אומר אדמו"ר הזקן, ודורש במאמריו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר ברשימת היומן, עמוד שנ"ט, כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסידי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' [[משה וילנקר]], קרא לעברו "רד למטה! מה לך מתפעל כך?...}} במצות [[אדמו"ר הזקן]] אף היה משיב על מכתבים משמו. | ||
שורה 29: | שורה 29: | ||
בעת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] הופקד רבי אהרן על ידי [[אדמו"ר הזקן]] להדרכת החסידים המבוגרים, ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מ[[אדמו"ר האמצעי]] בכעשר שנים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15888&st=&pgnum=181&hilite= חלק ד' עמודים 156-7]}}. | בעת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] הופקד רבי אהרן על ידי [[אדמו"ר הזקן]] להדרכת החסידים המבוגרים, ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מ[[אדמו"ר האמצעי]] בכעשר שנים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15888&st=&pgnum=181&hilite= חלק ד' עמודים 156-7]}}. | ||
במשך תקופה היה ידיד של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. והם היו קוראים אחד לשני כאחים. | במשך תקופה היה ידיד של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות <ref>החל מגיל י"ב-י"ג שנה - רשימת היומן ע' קעו.</ref>. והם היו קוראים אחד לשני כאחים. | ||
כמו כן ר"א ואדמו"ר האמצעי, היו '[[חוזר|החוזרים הראשונים]]', כמו כן שימשו שניהם יחדיו כ"[[משפיע]]ים" שהדריכו וחינכו את עדת חסידי חב"ד. | כמו כן ר"א ואדמו"ר האמצעי, היו '[[חוזר|החוזרים הראשונים]]', כמו כן שימשו שניהם יחדיו כ"[[משפיע]]ים" שהדריכו וחינכו את עדת חסידי חב"ד. | ||
שורה 41: | שורה 41: | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התפתחה מחלוקת בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.}}. ר' אהרון ראה עצמו כממשיך דרכו וממלא מקומו של [[אדמו"ר הזקן]] ופתח את חצרו ב[[עיירה]] [[סטרשלה]] והחל לנהוג במנהגי [[אדמו"ר|אדמו"רות]]. מרבית החסידים הלכו אחר [[אדמו"ר האמצעי]] אך היו רבים שהלכו גם אחרי רבי אהרן. | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התפתחה מחלוקת בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.}}. ר' אהרון ראה עצמו כממשיך דרכו וממלא מקומו של [[אדמו"ר הזקן]] ופתח את חצרו ב[[עיירה]] [[סטרשלה]] והחל לנהוג במנהגי [[אדמו"ר|אדמו"רות]]. מרבית החסידים הלכו אחר [[אדמו"ר האמצעי]] אך היו רבים שהלכו גם אחרי רבי אהרן. | ||
עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך ב[[עבודת התפילה]] - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה}}. ואילו אצל [[אדמו"ר האמצעי]] כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. עניין נוסף היה לגבי [[התקשרות]] ל[[אדמו"ר]] שבעוד ש[[אדמו"ר האמצעי]] סבר שיש להתקשר לגמרי לאדמו"ר, סבר ר' אהרון שעל החסיד לקבל את תורתו של האדמו"ר ולאו דווקא גם את מרותו. | עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך ב[[עבודת התפילה]] - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה}}. ואילו אצל [[אדמו"ר האמצעי]] כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. ר' אהרון אף ביקר את רבינו האמצעי ע"כ באומרו לו א שווערער ווארט (ביטוי קשה) <ref>רשימת היומן ע' שנט. שם אף מובא הביטוי.</ref>. עניין נוסף היה לגבי [[התקשרות]] ל[[אדמו"ר]] שבעוד ש[[אדמו"ר האמצעי]] סבר שיש להתקשר לגמרי לאדמו"ר, סבר ר' אהרון שעל החסיד לקבל את תורתו של האדמו"ר ולאו דווקא גם את מרותו. | ||
הרבי מספר כי יש שיחסו התחלת המחלוקת למאורע דלקמן: פעם בליל ר"ה אחרי הד"ח, חזרו המאמר ג"כ בחוץ כי היה האוויר טוב. ישבה חבורת אברכים על קורות וחזרו המאמר. בינתיים התחיל לרדת גשם. ראה שיצא גוי מבניין אחד - היה זה גברילא השומר - ונכנסו לשם והמשיכו החזרה. אח"כ נודע שהיה בית תפילתם. נעשה מזה רעש וכו'. גם האברכים רצו לאדמו"ר האמצעי (לשאול עצה ותיקון כו'). הוא צחק (מזה), ומזה בייתה התחלת המחלוקת <ref>שם ע' שסח.</ref>. | |||
רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן), כתב לו מכתב חריף בנגלה שאסור לו להרות. | רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן), כתב לו מכתב חריף בנגלה שאסור לו להרות. | ||
שורה 47: | שורה 49: | ||
בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים ב[[תורת החסידות]] המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על [[ספר התניא]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה ב[[תורת החסידות]] בכלל ושל [[אדמו"ר הזקן]] בפרט. | בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים ב[[תורת החסידות]] המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על [[ספר התניא]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה ב[[תורת החסידות]] בכלל ושל [[אדמו"ר הזקן]] בפרט. | ||
כשאדמו"ר האמצעי נאסר, נאסר גם הוא. ומספרים שבנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שכשאסרו את אדמו"ר האמצעי, פגש באיסר המוסר והוכיח אותו על זה, נתכעס איסר ואמר לו, לכן אלשין גם על אביך וקיים את הבטחתו. | כשאדמו"ר האמצעי נאסר, נאסר גם הוא. ומספרים שבנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שכשאסרו את אדמו"ר האמצעי, פגש באיסר המוסר והוכיח אותו על זה, נתכעס איסר ואמר לו, לכן אלשין גם על אביך וקיים את הבטחתו. עוד מסופר <ref>בית רבי.</ref> כי חשבו המלשינים שעקב המחלוקת שבינהם יצליחו להביא את הצדדים להפליל אלו את אלו אך כמובן בלא הצלחה. | ||
אחד מגדולי החסידים אז התבטאו כי ר' אהרון הוא צדיק וקדוש, אך לא רבי... | |||
לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב"ד, מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.{{הערה|'בית רבי' חלק א' פרק כ"ו.}} | לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב"ד, מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.{{הערה|'בית רבי' חלק א' פרק כ"ו.}} | ||
בספר "המלך במסיבו" <ref>ח"א ע' קנא.</ref> מובאים דבריו של הרבי אודות הדפסת ספריו של ר' אהרון וז"ל: אם היו לי חסידים ברי-סמכא שאוכל לסמוך עליהם הייתי מדפיס. למרות שרי"כ טוען שאין מעות - מ"מ למטרה זו הייתי משיג מעות ומו"ל. | |||
אדמו"ר הזקן התבטא פעם על ר' אהרון במילים "פי שניים ברוחי.. יקר לי כבן" <ref>אג"ק אדה"ז אגרת קסז.</ref>. וכן התבטא עליו בכינוי "קדוש עליון". הרבי הצ"צ התבטא עליו "זיין שכל איז שכל אלוקי" (השכל שלו הוא שכל אלוקי) <ref>לקוטי סיפורי התוועדויות - הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס - ע' 383.</ref>. | |||
פעם שלחו אדה"ז לתווך בין החסידים למתנגדים מתונים שחקרו באמת את האמת. הם שאלו את ר' אהרון: מהו חסיד? ענה להם ר' אהרון: חסיד הוא מי שתוכו יקוד אש כי יש לו צמאון לאלוקות, ואלוקות נמשלה לאש, ככתוב כי ה' אלקיך אש אכלה הוא, ומבחוץ הוא במתינות, זהו מהותו ותוכו של חסיד <ref>ספר התולדות - רבינו הזקן - ח"ד ע' 1113.</ref>. | |||
ידוע שאמירת החסידות של ר' אהרון הייתה בהתלהבות רבה ומשכה מאד את השומעים. באשר ע"כ החליטו חסידי אדמו"ר האמצעי שלא לשמוע ממנו חסידות. אולם קרה פעם ששניים מחסידי אדמו"ר האמצעי הוזמנו לחתונת קרובי משפחה שהיו קשורים משפחתית אל ר' אהרון. שניהם ניסו לדחות את ההזמנה בהתחמקויות שונות מחשש שמא יבוא ר' אהרון ויאמר דברי חסידות, בסופו של דבר החליטו הם שכן להשתתף בחתונה אך סיכמו ביניהם דבשעה שיתחיל ר' אהרון באמירת דא"ח יאחזו הם במטפחת, וברגע שאחד מהם ירגיש שהוא "נמשך" אל ר' אהרון ימשוך הוא במטפחת וזה יהיה סימן לשני לשמור עליו ולהחזירו למקומו הקודם, וכך היה. ושניהם באו לחתונה והקשיבו לאמירת דא"ח שאמר ר' אהרון. שניהם הרגישו את משיכתם אליו ושנים משכו במטפחת, זה מושך לכאן וזה לכאן, עד אשר נקרעה המטפחת ושני חסידים אלו נעשו לחסידיו. | |||
כשסיפרו על כך לאדמו"ר האמצעי ששניים מחסידיו וביניהם העשיר בעל העסקים עברו לחצרו של ר' אהרון, אמר הרבי: ומה בכך? יהיה אצלי קבצן אחד פחות. | |||
ואכן עשיר זה נעשה כעבור זמן לעני וקבצן, וכמו כן ילדיו ונכדיו, כולם - עניים ואביונים. | |||
ר' פולע' קאהן שכתב סיפור זה בספרו שמועות וסיפורים <ref>ח"א ע' 48.</ref>, הוסיף בסוגריים: אחד מנכדיו הריהו רבה של רמת גן - ר' שלמה זלקא לנדרס. הוא סיפר לי סיפור זה כמה פעמים, ואמר שיש לו תרעומות על אדמו"ר האמצעי אשר הפכם לקבצנים. | |||
====מתלמדיו המפורסמים==== | ====מתלמדיו המפורסמים==== |
עריכות