27,062
עריכות
לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי זלמן חייקין, שהיה ממקושרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]]. | אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי זלמן חייקין, שהיה ממקושרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]]. | ||
בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב יואל חייקין רבה של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב [[רבי חיים מבריסק]]{{הערה|לקו"ש ח"ט ע' 91 ואילך. ובכ"מ}} והגאון רבי אליהו חיים מייזל מ[[לודז']]. בהמשך אף קיבל כתב-רבנות מיפו למשרת רב ראשי{{הערה|ריש רשימת הרבנית חנה. וכן ראה "תולדות לוי יצחק" ח"א ע' 189. | בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב יואל חייקין רבה של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב [[רבי חיים מבריסק]]{{הערה|לקו"ש ח"ט ע' 91 ואילך. ובכ"מ}} והגאון רבי אליהו חיים מייזל מ[[לודז']]. בהמשך אף קיבל כתב-רבנות מיפו למשרת רב ראשי{{הערה|ריש רשימת הרבנית חנה. וכן ראה "תולדות לוי יצחק" ח"א ע' 189.}}. | ||
לפי עדויות של בני דורו, למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] במשך זמן קצר בשנים הראשונות{{הערה|מבית הגנזים עמוד עא. היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שצד.}}. | לפי עדויות של בני דורו, למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] במשך זמן קצר בשנים הראשונות{{הערה|מבית הגנזים עמוד עא. היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שצד.}}. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של [[ניקולייב]], במשך 10 שנים עד לשנת [[תרס"ט]] (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה. לאחר מכן מונה לרבה של העיר [[יקטרינוסלב]] ומסר את נפשו על התורה (נגלה וחסידות) ומצותיה, נלחם על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות. | רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של [[ניקולייב]], במשך 10 שנים עד לשנת [[תרס"ט]] (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה. לאחר מכן מונה לרבה של העיר [[יקטרינוסלב]] ומסר את נפשו על התורה (נגלה וחסידות) ומצותיה, נלחם על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות. | ||
בליל [[ט' ניסן תרצ"ט]]{{הערה|כך כותב ר' לוי יצחק עצמו. ראה בהקדמה ללקוטי לוי"צ עלצ ספר התניא, על ספר הזהר ועוד... וכן כתבה רעיית ר' לוי"צ (אם הרבי) הרבנית חנה בריש רשימתה. | בליל [[ט' ניסן תרצ"ט]]{{הערה|כך כותב ר' לוי יצחק עצמו. ראה בהקדמה ללקוטי לוי"צ עלצ ספר התניא, על ספר הזהר ועוד... וכן כתבה רעיית ר' לוי"צ (אם הרבי) הרבנית חנה בריש רשימתה.}} (1939 למניינם) בשעה שלוש לפנות בוקר, הגיעו ארבעה אנשי [[נ.ק.וו.ד.]] (המשטרה החשאית) לביתו אשר ברחוב באריקאדנע 13 ובידם צו חיפוש, הם שאלו את הרבנית היכן בעלה ובשעה שהלכה לבשר לו על "האורחים" שהגיעו לביתם, הבחינה היא כי נעמדו הם כשומרים בכל דלתות הבית וחלקם אף צעדו אחריה. כשראו הם את רבי לוי"צ הודיעו לו כי עורכים הם חיפוש בביתו והציגו לפניו צו מעצר. החיפוש נערך בכל ספריו שעמדו בחמישה ארונות גדולים, מבלי לדלג ולו על ספר אחד. אחד מן השוטרים היה איש יודע ספר, וכשלאחד מהם התעוררה שאלה - קראו לו כמומחה. | ||
בארון נפרד, בין ספרים יקרי ערך, היה מונח ספר שבו שורה בכתב-ידו של אדמו"ר הזקן, וכן "ביכל" חסידות שלם בכתב-ידו של הצמח-צדק. הם החתימו ספרים אלו במספר חותמות והותירו אותם במקומם. באשר לכתבי החסידות שלו עצמו - שמנו אלפי דפים - הם התלבטו ביניהם, ולבסוף ארזו אותם בחבילה והשאירו אותה במקום. שלשה מהם עבדו כל העת, מבלי להפסיק לרגע. בשעה שש בבוקר (כשלוש שעות לאחר תחילת החיפוש), לאחר שעברו וחיפשו בכל החדרים, אמר המבוגר שבהם: רבי, התלבש ובוא! | בארון נפרד, בין ספרים יקרי ערך, היה מונח ספר שבו שורה בכתב-ידו של אדמו"ר הזקן, וכן "ביכל" חסידות שלם בכתב-ידו של הצמח-צדק. הם החתימו ספרים אלו במספר חותמות והותירו אותם במקומם. באשר לכתבי החסידות שלו עצמו - שמנו אלפי דפים - הם התלבטו ביניהם, ולבסוף ארזו אותם בחבילה והשאירו אותה במקום. שלשה מהם עבדו כל העת, מבלי להפסיק לרגע. בשעה שש בבוקר (כשלוש שעות לאחר תחילת החיפוש), לאחר שעברו וחיפשו בכל החדרים, אמר המבוגר שבהם: רבי, התלבש ובוא! | ||