דוב בעריש וידנפלד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|")
שורה 9: שורה 9:
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ופלישת הנאצים לפולין ב[[תרצ"ט]] התעורר חשש כבד לחייו, מאחר שדמותו הייתה מפורסמת מאוד, ובעיתון המפלגה הנאצית 'דר שטירמר' תואר כ-"גדול התלמודיים בעולם". הרב נמלט מפולין ללבוב שב[[ברית המועצות]], והתגורר בבית האדמו"ר מהוסיאטין.
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ופלישת הנאצים לפולין ב[[תרצ"ט]] התעורר חשש כבד לחייו, מאחר שדמותו הייתה מפורסמת מאוד, ובעיתון המפלגה הנאצית 'דר שטירמר' תואר כ-"גדול התלמודיים בעולם". הרב נמלט מפולין ללבוב שב[[ברית המועצות]], והתגורר בבית האדמו"ר מהוסיאטין.


נכדתו, בתם של לאה והרב ברוך הלברשטאם שנולדה בתש"ג בלבוב כאשר ברכו, נמסרה למיילדת פולנייה בשם סקריביילא על תנאי לקבל אותה חזרה אחרי המלחמה, אך לאחר המלחמה לא הצליחו לשחררה, הרבי הריי"צ<ref>ראה אגרות קודש מהוריי"צמ מתאריך כ"א טבת תש"ז, חלק יז אגרת ו'תרנא. (במהדורה שנערכה על ידי הרב [[שלום דובער לוין]]).</ref> השתדל לפדותה ושלח את הרב [[שלום מענדל קלמנסון]] להשתדל לפדותה. אך כפי הנראה המיילדת מסרה אותה לזוג פולני חשוך ילדים, אצלם נשארה גם לאחר המלחמה.  
נכדתו, בתם של לאה והרב ברוך הלברשטאם שנולדה בתש"ג בלבוב כאשר ברכו, נמסרה למיילדת פולנייה בשם סקריביילא על תנאי לקבל אותה חזרה אחרי המלחמה, אך לאחר המלחמה לא הצליחו לשחררה, הרבי הריי"צ{{הערה|ראה אגרות קודש מהוריי"צמ מתאריך כ"א טבת תש"ז, חלק יז אגרת ו'תרנא. (במהדורה שנערכה על ידי הרב [[שלום דובער לוין]]).</ref> השתדל לפדותה ושלח את הרב [[שלום מענדל קלמנסון]] להשתדל לפדותה. אך כפי הנראה המיילדת מסרה אותה לזוג פולני חשוך ילדים, אצלם נשארה גם לאחר המלחמה.  


בקיץ [[ת"ש]] נעצר בידי [[המשטרה החשאית]] כנתין זר וגורש עם משפחתו ליערות סברדלובסק ב[[סיביר]], שם הועסק בעבודת פרך. מסופר כי בשנים אלו עסק בחשאי בלימוד [[תורה]] בעל-פה עם חתנו, רבי ברוך שמעון שניאורסון. בשנת [[תש"ג]] הועבר לבוכרה, ובשנת [[תש"ו]] הצליח לצאת מ[[רוסיה]] והגיע ל[[ארץ ישראל]] עם משפחתו ששרדה עמו.
בקיץ [[ת"ש]] נעצר בידי [[המשטרה החשאית]] כנתין זר וגורש עם משפחתו ליערות סברדלובסק ב[[סיביר]], שם הועסק בעבודת פרך. מסופר כי בשנים אלו עסק בחשאי בלימוד [[תורה]] בעל-פה עם חתנו, רבי ברוך שמעון שניאורסון. בשנת [[תש"ג]] הועבר לבוכרה, ובשנת [[תש"ו]] הצליח לצאת מ[[רוסיה]] והגיע ל[[ארץ ישראל]] עם משפחתו ששרדה עמו.

תפריט ניווט