27,606
עריכות
(הוספת מקור) |
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
||
שורה 23: | שורה 23: | ||
זהו רצון שמגיע בשביל דבר אחר. מלך שמכין סעודה גדולה לשריו ועבדיו החשובים, בהכרח שיישאר שאריות שאותם ייקחו עובדי המטבח, ויישארו עצמות אותם ייקחו הכלבים. מובן שרצונו של המלך במאכל לכלבים לא הניע אותו לעשות את כל הסעודה. זהו חיצוניות הרצון בלבד. פנימיות הרצון זה שריו החשובים{{הערה|ראה סידור עם דא"ח ד"ה עבדים היינו. ד"ה [https://drive.google.com/file/d/1pRNohw5jHOLTckEjrU_qo2O5HJUB__Xu/view ביום עשתי עשר תשל"א]}}. | זהו רצון שמגיע בשביל דבר אחר. מלך שמכין סעודה גדולה לשריו ועבדיו החשובים, בהכרח שיישאר שאריות שאותם ייקחו עובדי המטבח, ויישארו עצמות אותם ייקחו הכלבים. מובן שרצונו של המלך במאכל לכלבים לא הניע אותו לעשות את כל הסעודה. זהו חיצוניות הרצון בלבד. פנימיות הרצון זה שריו החשובים{{הערה|ראה סידור עם דא"ח ד"ה עבדים היינו. ד"ה [https://drive.google.com/file/d/1pRNohw5jHOLTckEjrU_qo2O5HJUB__Xu/view ביום עשתי עשר תשל"א]}}. | ||
גם ברצונו של הבורא בעולמות, יש חיצוניות הרצון ופנימיות הרצון | גם ברצונו של הבורא בעולמות, יש חיצוניות הרצון ופנימיות הרצון{{הערה|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ג|תניא פרק כ"ג]], [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ד|כ"ד]], [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ה|ל"ה]].</ref>: מטרתו של העולם היא שיעשו ממנו דירה לבורא, על ידי יהודים שיקיימו תורה ומצוות. היהודים והתורה זהו הרצון הפנימי של הבורא. שאר העולם זה הרצון החיצוני שלו. (ואם ח"ו יהודי עובר עבירה זהו נגד רצון ה'). | ||
כאשר יהודי יודע את האמת, שהרצון האמיתי של הבורא הוא תורה ומצוות, (למרות שאם יבחר בדברים אחרים בעולם - יכול להיות שהוא ישרת את האינטרסים שלו יותר, אבל הוא מוותר על הכל ו)בוחר לקיים את פנימיות רצון הבורא. | כאשר יהודי יודע את האמת, שהרצון האמיתי של הבורא הוא תורה ומצוות, (למרות שאם יבחר בדברים אחרים בעולם - יכול להיות שהוא ישרת את האינטרסים שלו יותר, אבל הוא מוותר על הכל ו)בוחר לקיים את פנימיות רצון הבורא. | ||
שורה 34: | שורה 34: | ||
להמחשה: אם אדם רוצה להתפרנס, וצריך לשם כך סכום כספי מסוים, גם אם יחסר כמה שקלים מהסכום הרצון שלו ימומש פחות או יותר. לעומת זאת, אם אדם רוצה את '''אותו''' סכום, לא מצד ה''סכום'' אלא כי ''הוא'' רוצה, אזי אם יחסר ולו שקל רצונו לא יתמלא. | להמחשה: אם אדם רוצה להתפרנס, וצריך לשם כך סכום כספי מסוים, גם אם יחסר כמה שקלים מהסכום הרצון שלו ימומש פחות או יותר. לעומת זאת, אם אדם רוצה את '''אותו''' סכום, לא מצד ה''סכום'' אלא כי ''הוא'' רוצה, אזי אם יחסר ולו שקל רצונו לא יתמלא. | ||
קשה להביא דוגמה לרצון זה, כי במושגים שלנו לרצות בדבר חסר תועלת זה סתם התעקשות, אבל אצל הבורא קיים כזה דבר. זה שהבורא חפץ בלהתגלות, לברוא את כל העולמות, זה לא כי (ח"ו) יש מעלה בכך | קשה להביא דוגמה לרצון זה, כי במושגים שלנו לרצות בדבר חסר תועלת זה סתם התעקשות, אבל אצל הבורא קיים כזה דבר. זה שהבורא חפץ בלהתגלות, לברוא את כל העולמות, זה לא כי (ח"ו) יש מעלה בכך{{הערה|והרי לפני הבורא אין חשיבות לשום דבר.</ref> אלא כי כך הוא רוצה. | ||
== שליטתו על כל הכוחות == | == שליטתו על כל הכוחות == | ||
שורה 41: | שורה 41: | ||
לעומת תענוג, שמכווין את הכוחות ומוסיף להם חיות, תכונת הרצון היא בעיקר ללכת ב"דווקא". 'אני רוצה וזהו'... | לעומת תענוג, שמכווין את הכוחות ומוסיף להם חיות, תכונת הרצון היא בעיקר ללכת ב"דווקא". 'אני רוצה וזהו'... | ||
עם זאת, כתוב כי "אין אדם למד אלא במקום שליבו חפץ | עם זאת, כתוב כי "אין אדם למד אלא במקום שליבו חפץ{{הערה|עבודה זרה יט א</ref>", זאת אומרת שעל ידי הרצון הכוחות פועלים יותר טוב. | ||
== רצון ותענוג == | == רצון ותענוג == |