37,397
עריכות
כתיבה לרבי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
חסידים השתדלו תמיד להרבות בכתיבת בשורות טובות לרבי. מכתבים כאלו גורמים נחת רוח לרבי, כפי שניכר ממענותיו עליהם. לעיתים, כשחלף פרק זמן ללא בשורות טובות, קבל הרבי על חסרונם ותבע לחזור ולשלחם. | חסידים השתדלו תמיד להרבות בכתיבת בשורות טובות לרבי. מכתבים כאלו גורמים נחת רוח לרבי, כפי שניכר ממענותיו עליהם. לעיתים, כשחלף פרק זמן ללא בשורות טובות, קבל הרבי על חסרונם ותבע לחזור ולשלחם. | ||
באגרות רבות פונה הרבי ל[[חסידים]], ל[[תמים|תמימים]] ול[[מקושר | באגרות רבות פונה הרבי ל[[חסידים]], ל[[תמים|תמימים]] ול[[מקושר]]ים, ולאלו שעדיין אינם כאלה, בבקשה לבשר לו בשורות טובות, מהנעשה בלימוד ה[[נגלה]] ובלימוד ה[[חסידות]], בקביעת שיעורים וב[[הפצת המעיינות]], כך גם ב[[עבודת התפילה]] וכן בענינים הגשמיים - בשורות טובות ממצב הבריאות, שלום המשפחה וכו'. | ||
הרבי מעוניין לדעת הכל, כפי שניתן, אולי, ללמוד מהמכתב הבא, בו הרבי מפרט היטב מה כדאי לכתוב לו: "הפ"נ שלו נתקבל, וכבר קראתיו על ציון כ"ק אדמו"ר הכ"מ . . מה שם אמו? . . בטח יודיע בשורות טובות מהטבת מצבו בכלל ומצב בריאותו בפרט. אתענין לדעת סדר לימודו, היינו מה לומד, כמה שעות ביום וכו', וכן אם יש לו השפעה על חבריו בישיבה. וכן מענין אותי לדעת מצב בני משפחתו, איפה הם דרים, מעשיהם וכו'"{{הערה|'מקדש מלך' ח"ג עמ' קעג.}}. | הרבי מעוניין לדעת הכל, כפי שניתן, אולי, ללמוד מהמכתב הבא, בו הרבי מפרט היטב מה כדאי לכתוב לו: "הפ"נ שלו נתקבל, וכבר קראתיו על ציון כ"ק אדמו"ר הכ"מ . . מה שם אמו? . . בטח יודיע בשורות טובות מהטבת מצבו בכלל ומצב בריאותו בפרט. אתענין לדעת סדר לימודו, היינו מה לומד, כמה שעות ביום וכו', וכן אם יש לו השפעה על חבריו בישיבה. וכן מענין אותי לדעת מצב בני משפחתו, איפה הם דרים, מעשיהם וכו'"{{הערה|'מקדש מלך' ח"ג עמ' קעג.}}. | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
גם בשיחת שבת פרשת [[ויקהל-פקודי]] [[תשל"ה]] דיבר הרבי על "פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שישנם "צרות חסידים", דבעת שטוב להם אין "באים", כשמטילים עליהם שליחות בהפצת המעיינות משתמטים כו' ורק כשנמצאים בעת צרה ר"ל באים בתביעה כו' שצריכים ל"[[מופת]]" - הנה במצב כזה אינם [[כלים]] ראויים להשתתפות [[משה]] וברכתו". | גם בשיחת שבת פרשת [[ויקהל-פקודי]] [[תשל"ה]] דיבר הרבי על "פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שישנם "צרות חסידים", דבעת שטוב להם אין "באים", כשמטילים עליהם שליחות בהפצת המעיינות משתמטים כו' ורק כשנמצאים בעת צרה ר"ל באים בתביעה כו' שצריכים ל"[[מופת]]" - הנה במצב כזה אינם [[כלים]] ראויים להשתתפות [[משה]] וברכתו". | ||
דעתו של הרבי לא הייתה נוחה מסוג החסידים הללו, והוא תבע שוב ושוב לכתוב אליו בשורות טובות ומשמחות. | |||
== כתיבה גם בעניני היפך הטוב == | == כתיבה גם בעניני היפך הטוב == | ||
| שורה 99: | שורה 101: | ||
בשנים הראשונות, ענה הרבי כמעט אל כל מכתב שהופנה אליו במכתב חזרה אל השולח. על עבודת כתיבת ועריכת המכתבים היה ממונה ה[[מזכירות|מזכיר]] הרב [[משה לייב רודשטיין]], שהיה מקליד את תוכן המכתבים שהרבי היה מכתיב לו. לאירועים: [[ברית מילה]], [[בר מצווה]] [[בת מצוה]] ו[[חתונה]], היה הרבי משיב בנוסח ברכה קבוע שהיה נשלח לכל מי שהודיע על קיומם של אירועים אלו (בין חסידי חב"ד נהוג לקרוא באירועים אלו גם כיום את הנוסח שהיה הרבי שולח לאירוע כזה). | בשנים הראשונות, ענה הרבי כמעט אל כל מכתב שהופנה אליו במכתב חזרה אל השולח. על עבודת כתיבת ועריכת המכתבים היה ממונה ה[[מזכירות|מזכיר]] הרב [[משה לייב רודשטיין]], שהיה מקליד את תוכן המכתבים שהרבי היה מכתיב לו. לאירועים: [[ברית מילה]], [[בר מצווה]] [[בת מצוה]] ו[[חתונה]], היה הרבי משיב בנוסח ברכה קבוע שהיה נשלח לכל מי שהודיע על קיומם של אירועים אלו (בין חסידי חב"ד נהוג לקרוא באירועים אלו גם כיום את הנוסח שהיה הרבי שולח לאירוע כזה). | ||
לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת [[תשכ"ח]] צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורה מכתב בעוד והשימוש ב[[מענות קודש]] ב[[כתב יד קודש|כתב ידו של הרבי]] הלך ונעשה רחב יותר, עד שלקראת שנות המ"מים כמעט ולא נשלחו מכתבים שאינם מברקי ברכה לחגים או איחולים לאירועים. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל, כשהמזכיר מקליד את תוכן התשובה במכתב, או במדה והתשובה קצרה היה מראה את נוסח התשובה לכותב או מטלפן אליו כשהוא מקריא את נוסח | לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת [[תשכ"ח]] צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורה מכתב בעוד והשימוש ב[[מענות קודש]] ב[[כתב יד קודש|כתב ידו של הרבי]] הלך ונעשה רחב יותר, עד שלקראת שנות המ"מים כמעט ולא נשלחו מכתבים שאינם מברקי ברכה לחגים או איחולים לאירועים. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל, כשהמזכיר מקליד את תוכן התשובה במכתב, או במדה והתשובה קצרה היה מראה את נוסח התשובה לכותב או מטלפן אליו כשהוא מקריא את נוסח התשובה. | ||
הרבי הבהיר מספר פעמים, כי אין להמתין לקבלת תשובה ממנו בכתב או בטלפון, וכי הוא מודיע באופן כללי כי יזכיר את הפניות במכתבים ויתפלל עליהן ב[[אוהל]] (בלשון המפורסמת בה השתמש הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}). | |||
===הוראות כלליות=== | ===הוראות כלליות=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ידידים מבינים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ידידים מבינים]]}} | ||
| שורה 116: | שורה 118: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}} | ||
כיום, ב[[נצחיות חייו של הרבי|תקופה שלאחר ג' תמוז]] בה לא רואים את הרבי, נוהגים ה[[חסיד | כיום, ב[[נצחיות חייו של הרבי|תקופה שלאחר ג' תמוז]] בה לא רואים את הרבי, נוהגים ה[[חסיד]]ים וה[[יהודי]]ם לכתוב לרבי ולקבל את עצתו וברכתו, באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], הכתיבה מתבצעת על ידי כתיבת הפ"נ, הבקשה או השאלה על דף חלק, [[ציור פני הרבי]] והכנסת המכתב לאחד מספרי ה"[[אגרות קודש]]". במכתביו של הרבי שבמקום האקראי בו הוכנס הדף, רואה הכותב את תשובת הרבי למכתבו. נהוג לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]]. | ||
עם זאת, ישנם חסידים מעטים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים כי אין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם{{מקור}}. חיזוק לטענה זו מוצאים הם במכתב מהתקופה שלאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי"צ]], והרבי ימצא את הדרך לענות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/579.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקעט].}}. | עם זאת, ישנם חסידים מעטים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים כי אין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם{{מקור}}. חיזוק לטענה זו מוצאים הם במכתב מהתקופה שלאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי"צ]], והרבי ימצא את הדרך לענות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/579.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקעט].}}. | ||