|
|
שורה 10: |
שורה 10: |
| דרכים}}. | | דרכים}}. |
|
| |
|
| ==גבאי בית הכנסת והמתפללים==
| |
| חסידי קוידינוב בירושלים היו בודדים במספרם, ורוב המתפללים
| |
| בבית הכנסת היו חסידים מכל החוגים תושבי שכונת בית ישראל, כשחלק
| |
| גדול מהם היו חסידי חב"ד. הגבאים היו הרב רפאל מאיר הכהן פרידלנסקי
| |
| חסיד קוידינוב שהעביר את הניהול לרב
| |
| חנניה יוסף היילפרין, לאחר שהפציר בו לקבל עליו זאת כדי
| |
| שביהמד"ר לא ייסגר. הגבאי השני היה רבי אברהם
| |
| דוב ב"ר שמשון הכהן ברוידא.
| |
| הרב הגאון רבי גרשון לפידות ספרו "משנת גרשון".
| |
| הרב הגאון רבי ארי' ליב שטיינהרט מחבר הספר "כור זהב" על פירוש הרמב"ן
| |
| עה"ת. רבי חיים נתן הכהן שהיה מחסידי ברעז'ין (ברזנא) - חסידות ממשפחת הרבי
| |
| מקוידינוב.
| |
| הבעל קורא והש"ץ היה רבי יעקב מרדכי קלוקה, שבשנים האחרונות לפני סגירת
| |
| בית הכנסת נטש את המקום.
| |
|
| |
| רבי דובער אפרת ע"ה מנכדי הרבנית מנוחה רחל נ"ע שהיה
| |
| בתחילה רבה של מוסקבה. ואח"כ שימש כרבה של עיר האבות חברון ת"ו. בסוף ימיו
| |
| עלה להשתקע בירושלים וקבע מושבו בבית המדרש.
| |
| רבי מאיר שפירא, אביו של ראש ישיבת "תורת אמת" ורב שכונת בית ישראל הגה"ח
| |
| רבי משה ליב שפירא.
| |
| רבי עזריאל זעליג סלונים, היה מבקר תכופות בבית המדרש עוד בטרם
| |
| נמסר לחב"ד. ונתגלגלה זכות על ידו עוד בשנת תרצ"ו להנהיג אמירת שיעור תהילים
| |
| לאחר התפילה, כפי תקנת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. הוא דווח על
| |
| כך לרבי הקודם, והרבי הכיר לו טובה על כך, במכתב מכ"ד בתשרי תרצ"ו שנדפס
| |
| באגרות קודש שלו ח"ג עמוד תמ"ד וז"ל:"...נהניתי במאוד מאשר בהבתי כנסיות
| |
| אנשי קאיידאנאוו ובית ישראל הנהיגו אמירת
| |
| התהילים אחר התפילה אשר בגלל זאת יברכם
| |
| השי"ת בגשמיות וברוחניות...
| |
| רבי שלמה יהודה סגל ז"ל
| |
| רבי חנני' יוסף היילפרין ע"ה, שלאחמ"כ
| |
| ייסד את בית הכנסת חב"ד במקום.
| |
| רבי אהרן ראטה זצוק"ל בעל שומרי אמונים
| |
|
| |
|
| === ביקורו של האדמו"ר מקוידינוב === | | === ביקורו של האדמו"ר מקוידינוב === |