יעקב גלינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[מלחמת העולם השניה]], בשנת [[תש"א]] ברחו תלמידי הישיבה מביאליסטוק ל[[ליטא]], אך זמן קצר אחר כך נאצלו לרדת למחתרת בשל המשטר הקומוניסטי. כשנתפסו נשלחו תלמידי השייבה לגלות ב[[סיביר]], מה שהציל אותם מאוחר יותר מידי הנאצים. ב[[סיביר]] הוחרמו מהם ה[[תפילין]] וספרי קודש, מלבד לר' יעקב ותלמידים נוספים שהצליחו להסתיר אותם. בגלל מצבם הגרוע החליטו על התכנסות של תלמידי הישיבה לעצרת התעוררות, שם נשא דברים הרב יעקב ודיבר על מאמר [[חז"ל]] "כל המאריך ב[[ה' אחד (קריאת שמע)|אחד]] מאריכים לו ימיו ושנותיו".

אחרי המלחמה [[נישואין|נשא]] את רעייתו הרבנית צביה, בתו של ר' חיים בנימין ברוד,(נפטרה תמוז תשע"ו). מסדר הקידושין שלו היה הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של [[כפר חב"ד]]. בתקופה ההיא היה שותף להצלת הרב מטשעבין מ[[רוסיה]].