474
עריכות
תשובה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
התעניות הנזכרות בין תיקוני התשובה אינן כחלק מהתשובה, שהיא עזיבת החטא בלבד, אלא מגיעים לאחר ובנוסף לתשובה. לתעניות אלו ישנן שני מטרות: | התעניות הנזכרות בין תיקוני התשובה אינן כחלק מהתשובה, שהיא עזיבת החטא בלבד, אלא מגיעים לאחר ובנוסף לתשובה. לתעניות אלו ישנן שני מטרות: | ||
א) עבור ה[[כפרה]]: מכיוון שישנן עבירות חמורות, [[כרת|כריתות]] ו[[מיתות בית דין]], שעבור כפרתן נדרש האדם ל[[ייסורים]] בנוסף לתשובה - לוקח האדם תעניות על עצמו, ובכך מתקרב לה', מפייסו ומבקש ממנו שימחל לו קודם שיביא עליו ייסורים{{הערה|1=אגרת התשובה פרק א'. וראה ביאור אד"ש על סוף פרק א', [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=360&hilite= בשיעורים בספר התניא].}}. | א) עבור ה[[כפרה]]: מכיוון שישנן עבירות חמורות, [[כרת|כריתות]] ו[[מיתות בית דין]], שעבור כפרתן נדרש האדם ל[[ייסורים]] בנוסף לתשובה - לוקח האדם תעניות על עצמו, ובכך מתקרב לה', מפייסו ומבקש ממנו שימחל לו קודם שיביא עליו ייסורים{{הערה|1=[[אגרת התשובה - פרק א']]. וראה ביאור אד"ש על סוף פרק א', [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=360&hilite= בשיעורים בספר התניא].}}. | ||
ב) כדי להיות חביב לפני ה': גם אחרי כפרת החטא, האדם אינו מרוצה וחביב לפני ה' כמו קודם לכן, וכדי לפייסו היה עליו להביא [[קרבן עולה]], אותו ממשילה הגמרא למתנה שנותן העבד למלך לאחר שמחל לו על חטאו{{הערה|זבחים ז, א.}}. כיום, כשאין לנו קרבנות, התעניות הן במקום הקרבנות לרצות את ה'{{הערה|אגרת התשובה פרק ב'.}}. | ב) כדי להיות חביב לפני ה': גם אחרי כפרת החטא, האדם אינו מרוצה וחביב לפני ה' כמו קודם לכן, וכדי לפייסו היה עליו להביא [[קרבן עולה]], אותו ממשילה הגמרא למתנה שנותן העבד למלך לאחר שמחל לו על חטאו{{הערה|זבחים ז, א.}}. כיום, כשאין לנו קרבנות, התעניות הן במקום הקרבנות לרצות את ה'{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ב']].}}. | ||
בדורות האחרונים, כשה[[גוף|גופים]] נחלשו, קובע אדמו"ר הזקן שאין להתענות תעניות תשובה כדי לא להחליש את הגוף ולפגוע בעבודת ה'. מסיבה זו יש לפדות את התעניות בצדקה{{הערה|אגרת התשובה פרק ג'.}}. [[הרבי]] חוזר על הוראת אדמו"ר הזקן זו פעמים רבות, ובאגרות קדשו כותב לאנשים רבים להימנע מתעניות תשובה{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2948.htm אגרות קודש כרך ט, אגרת ב'תתקמח]. ועוד רבות.}}. עם זאת, לפעמים מורה להתענות תעניות של חצאי ימים עבור תשובה, אך לא במספר הצומות הגבוה שנקבע מהאריז"ל{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/1950.htm אגרות קודש כרך ז, אגרת א'תתקנ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3582.htm כרך יא, אגרת ג'תקפב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/15/9/243.htm לקוטי שיחות חלק לב, ע' 243].}}. | בדורות האחרונים, כשה[[גוף|גופים]] נחלשו, קובע אדמו"ר הזקן שאין להתענות תעניות תשובה כדי לא להחליש את הגוף ולפגוע בעבודת ה'. מסיבה זו יש לפדות את התעניות בצדקה{{הערה|אגרת התשובה פרק ג'.}}. [[הרבי]] חוזר על הוראת אדמו"ר הזקן זו פעמים רבות, ובאגרות קדשו כותב לאנשים רבים להימנע מתעניות תשובה{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2948.htm אגרות קודש כרך ט, אגרת ב'תתקמח]. ועוד רבות.}}. עם זאת, לפעמים מורה להתענות תעניות של חצאי ימים עבור תשובה, אך לא במספר הצומות הגבוה שנקבע מהאריז"ל{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/1950.htm אגרות קודש כרך ז, אגרת א'תתקנ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3582.htm כרך יא, אגרת ג'תקפב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/15/9/243.htm לקוטי שיחות חלק לב, ע' 243].}}. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
א) לעורר [[רחמים]] על ה[[נשמה]] האלוקית, על ידי ה[[התבוננות]] במעלתה ובירידה הגדולה שנעשתה בה בחטא, התבוננות המביאה ל[[מרירות]]. בפרט מתאימה התעוררות זו בזמן [[תיקון חצות]]. | א) לעורר [[רחמים]] על ה[[נשמה]] האלוקית, על ידי ה[[התבוננות]] במעלתה ובירידה הגדולה שנעשתה בה בחטא, התבוננות המביאה ל[[מרירות]]. בפרט מתאימה התעוררות זו בזמן [[תיקון חצות]]. | ||
ב) [[ביטוש]] והשפלת ה[[גאווה]] של ה[[קליפה]], על ידי שהאדם מביא את עצמו ללב נשבר, אם על ידי [[סיגופים]] ו[[תעניות]], ואם על ידי [[חשבון נפש]] על מעשיו{{הערה|אגרת התשובה פרק ז'.}}. | ב) [[ביטוש]] והשפלת ה[[גאווה]] של ה[[קליפה]], על ידי שהאדם מביא את עצמו ללב נשבר, אם על ידי [[סיגופים]] ו[[תעניות]], ואם על ידי [[חשבון נפש]] על מעשיו{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ז']].}}. | ||
תשובה זו היא הכנה הכרחית על מנת להגיע אחר כך לתשובה עילאה. | תשובה זו היא הכנה הכרחית על מנת להגיע אחר כך לתשובה עילאה. | ||
====תשובה עילאה==== | ====תשובה עילאה==== | ||
תשובה עילאה ענינה [[דביקות]] בה' על ידי [[התבוננות]] בגדולתו. דביקות זו יכולה להיעשות הן בדביקות של ידי [[לימוד התורה]] ו[[גמילות חסדים]], והן בדביקות שב[[תפילה]]{{הערה|אגרת התשובה פרקים ח'-ט'.}}. | תשובה עילאה ענינה [[דביקות]] בה' על ידי [[התבוננות]] בגדולתו. דביקות זו יכולה להיעשות הן בדביקות של ידי [[לימוד התורה]] ו[[גמילות חסדים]], והן בדביקות שב[[תפילה]]{{הערה|אגרת התשובה פרקים [[אגרת התשובה - פרק ח'|ח']]-[[אגרת התשובה - פרק ט'|ט']].}}. | ||
== המעלות בעבודת התשובה על פני עבודת הצדיקים == | == המעלות בעבודת התשובה על פני עבודת הצדיקים == | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
מסביר הרבי<ref>ד"ה [https://drive.google.com/file/d/1fykz6XP_E84LwnXnj00uYFFkEcpB1feQ/view ביום השמיני תשמ"א]</ref> שיש שלושה פרטים מרכזיים בהם בעל תשובה נעלה מצדיק: | מסביר הרבי<ref>ד"ה [https://drive.google.com/file/d/1fykz6XP_E84LwnXnj00uYFFkEcpB1feQ/view ביום השמיני תשמ"א]</ref> שיש שלושה פרטים מרכזיים בהם בעל תשובה נעלה מצדיק: | ||
# בשונה מצדיקים, עבודת בעל תשובה מתאפיינת בצמאון אדיר ותשוקה גדולה<ref>ראה [[ | # בשונה מצדיקים, עבודת בעל תשובה מתאפיינת בצמאון אדיר ותשוקה גדולה<ref>ראה [[ליקוטי אמרים - פרק ז'|תניא פרק ז']]</ref>. | ||
# כאשר יהודי היה רחוק מה', פעל נגד רצונו, ובכל זאת החליט לחזור בתשובה - השמחה האלוקית ממעשיו, (וכן השמחה שלו) גדולים הרבה יותר מצדיק מלכתחילה. וכמו בן מלך שהיה שבוי במקום רחוק, שכאשר הוא משתחרר וחוזר לאביו השמחה של שניהם גדולה ביותר. | # כאשר יהודי היה רחוק מה', פעל נגד רצונו, ובכל זאת החליט לחזור בתשובה - השמחה האלוקית ממעשיו, (וכן השמחה שלו) גדולים הרבה יותר מצדיק מלכתחילה. וכמו בן מלך שהיה שבוי במקום רחוק, שכאשר הוא משתחרר וחוזר לאביו השמחה של שניהם גדולה ביותר. | ||
# עיקר התענוג האלוקי הוא מדבר חידוש. משהו מוזר. המשל לזה הוא מתוכי. אדם רגיל מדבר הרבה יותר טוב מתוכי, אך בכל זאת דווקא הדיבור הקטוע והלא מסודר של התוכי פועל תענוג יותר גדול. כך בנמשל: הטבע שאיתו העולם נברא הוא שתפקידו ורצונו לעבוד את הבורא. כאשר יהודי אכן עושה זאת, אין פה כל חידוש. אך כשיהודי (פעל נגד הטבע שלו) והיה במקום רחוק, ובכל זאת חוזר בתשובה - קורה פה דבר בלתי רגיל, היהודי פועל בעצמו התחדשות מוחלטת, וממילא התענוג האלוקי ממנו גדול ביותר<ref>ראה ד"ה [https://drive.google.com/file/d/1vOLPjEyObwbqAAyolvxogtoP8YFRn-Jt/view ביום השמיני עצרת תש"מ]</ref>. | # עיקר התענוג האלוקי הוא מדבר חידוש. משהו מוזר. המשל לזה הוא מתוכי. אדם רגיל מדבר הרבה יותר טוב מתוכי, אך בכל זאת דווקא הדיבור הקטוע והלא מסודר של התוכי פועל תענוג יותר גדול. כך בנמשל: הטבע שאיתו העולם נברא הוא שתפקידו ורצונו לעבוד את הבורא. כאשר יהודי אכן עושה זאת, אין פה כל חידוש. אך כשיהודי (פעל נגד הטבע שלו) והיה במקום רחוק, ובכל זאת חוזר בתשובה - קורה פה דבר בלתי רגיל, היהודי פועל בעצמו התחדשות מוחלטת, וממילא התענוג האלוקי ממנו גדול ביותר<ref>ראה ד"ה [https://drive.google.com/file/d/1vOLPjEyObwbqAAyolvxogtoP8YFRn-Jt/view ביום השמיני עצרת תש"מ]</ref>. | ||