פריידא (בת אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

הרבנית פריידא הייתה חביבה מאד על אביה [[אדמו"ר הזקן]]. והוא היה אומר בפניה כל [[שבת]] לאחר ה[[תפילה]], [[חסידות]]. כאשר אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם [[אדמו"ר הזקן]], ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מתחבא ושומע את הדברים{{הערה|שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו [[חסידות]], בכדי להגדיל את צימאונו. ([[בית רבי]] חלק א’, פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).}}, אך [[אדמו"ר הזקן]] הבין שרוח בנו מדבר מתוך גרונה{{הערה|[[בית רבי]]/[[אדמו"ר הזקן]] פרק כ"ד.}}.

פעם אחת, ביקש ממנה [[אדמו"ר האמצעי]], שתבקש מאביהם שיאמר לה [[חסידות]] אודות ד’ [[בגדי כהונה]], וכך היה. כאשר בא [[אדמו"ר הזקן]], ביקשה ממנו והסכים, ואמר על ג’ בגדי כהונה, אך את ה[[אבנט]] לא הזכיר.

[[אדמו"ר האמצעי]] הרגיש שעוד מעט אביו ילך, ועדיין לא דיבר אודות האבנט. בראותו זאת, פשט את ה[[גרטל]] שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מ[[אדמו"ר הזקן]] לדבר גם עליו. וכן היה, כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, אמרה אל אביה: עדיין לא אמרת לי על האבנט.

אך [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שמסתמא ראה את ה[[גרטל]].}} אמר: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי ה[[חסידות]] אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!",{{הערה|כך כינה [[אדמו"ר הזקן]] את בנו.}} ולא המשיך עוד{{הערה| [[שמועות וסיפורים]] חלק ב'. בהוצאה חדשה - עמ' 57 (בהוצאה שנייה - עמוד 161).}}.