140
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 29: | שורה 29: | ||
=== לאחר חתונתה === | === לאחר חתונתה === | ||
מסופר{{הערה|[[עטרת מלכות]] שם}}, שפעם אחת הלך ה[[אדמו"ר הזקן]] לבית של ביתו הרבנית פריידקע, כדי להשמיע בפניה [[מאמר]] [[חסידות]], כמו שהיה רגיל. הוא הלך עד לביתה של ביתו, משום שהייתה חלשה. ומשום כך, היו מסביב לביתה עצים קטנים. ו[[חסידים|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]], בחפצם לשמוע את ה[[מאמר]], טפסו ועלו על העצים. כשהבחין בכך אביה, [[אדמו"ר הזקן]], אמר לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], שגם היה נוכח בעת אמירת ה[[מאמר]]: | מסופר{{הערה|[[עטרת מלכות]] שם.}}, שפעם אחת הלך ה[[אדמו"ר הזקן]] לבית של ביתו הרבנית פריידקע, כדי להשמיע בפניה [[מאמר]] [[חסידות]], כמו שהיה רגיל. הוא הלך עד לביתה של ביתו, משום שהייתה חלשה. ומשום כך, היו מסביב לביתה עצים קטנים. ו[[חסידים|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]], בחפצם לשמוע את ה[[מאמר]], טפסו ועלו על העצים. כשהבחין בכך אביה, [[אדמו"ר הזקן]], אמר לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], שגם היה נוכח בעת אמירת ה[[מאמר]]: | ||
"עיתונים הם רוצים, עיתונים? מדוע אין לומדים [[תניא]]? מדוע אין לומדים [[תניא]]?" - וסיים - "אני אומר לך, מהתניא אפשר להיות [[חסיד]] כמו [[אברהם אבינו]]". | "עיתונים הם רוצים, עיתונים? מדוע אין לומדים [[תניא]]? מדוע אין לומדים [[תניא]]?" - וסיים - "אני אומר לך, מהתניא אפשר להיות [[חסיד]] כמו [[אברהם אבינו]]". | ||
=== מפתגמיה === | === מפתגמיה === | ||
רבי אהרן, חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]] סיפר: הרבנית פריידא הייתה אומרת בשם אביה, ה[[אדמו"ר הזקן]]: "להתראות עם עצמות אור אין סוף זה רק לאחר ה[[תפילה]]". | רבי אהרן, חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]] סיפר: הרבנית פריידא הייתה אומרת בשם אביה, ה[[אדמו"ר הזקן]]: "להתראות עם עצמות אור אין סוף זה רק לאחר ה[[תפילה]]". | ||
לכן - אמר רבי אהרן - אני מאריך בתפילה{{הערה|ספר השיחות ה'תש"א הוצאה חדשה עמ’ לג}}. | לכן - אמר רבי אהרן - אני מאריך בתפילה{{הערה|ספר השיחות ה'תש"א הוצאה חדשה עמ’ לג.}}. | ||
=== לאחר הסתלקות אביה === | === לאחר הסתלקות אביה === | ||
לאחר שהסתלק אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], ב-[[כ"ד טבת תקע"ג]], מצבה הבריאותי נחלש יותר. זמן מועט לאחר מכן{{הערה|מתוך רשימת סיפורים מר' חיים אליהו מישולובין}}, ניגש אחיה [[אדמו"ר האמצעי]], לר' אייזיק מהומיל, ויאמר לו: "היינט האך זיט געחלומט פריידן א קורצער חולם, נאר א טיפער - איר האט זיך געחלומט אז זי האט דער זעהן דעם טאטן". ["היום פריידא חלמה חלום קצר, אבל עמוק, היא חלמה שהיא ראתה את אבא"], ויאמר לה [[אדמו"ר הזקן]]: "וואס ביסט אזוי נתפעל"? ["ממה את כל-כך מתפעלת"?], וענתה: "טאטע, איך זע אויף דיר זייער א ליכטיקען לבוש" ["אבא, אני רואה עליך לבוש מאוד מאיר"]. ויאמר לה: "אויף [[רבי שמעון בר יוחאי]] איז נאך א ליכטיקערער". ["על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר"]{{הערה|ושם נכתב: חסידים נהגו לדייק בסיפור זה, שכבר מיד לאחר ההסתלקות, רק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר.}}. | לאחר שהסתלק אביה ה[[אדמו"ר הזקן]], ב-[[כ"ד טבת תקע"ג]], מצבה הבריאותי נחלש יותר. זמן מועט לאחר מכן{{הערה|מתוך רשימת סיפורים מר' חיים אליהו מישולובין.}}, ניגש אחיה [[אדמו"ר האמצעי]], לר' אייזיק מהומיל, ויאמר לו: "היינט האך זיט געחלומט פריידן א קורצער חולם, נאר א טיפער - איר האט זיך געחלומט אז זי האט דער זעהן דעם טאטן". ["היום פריידא חלמה חלום קצר, אבל עמוק, היא חלמה שהיא ראתה את אבא"], ויאמר לה [[אדמו"ר הזקן]]: "וואס ביסט אזוי נתפעל"? ["ממה את כל-כך מתפעלת"?], וענתה: "טאטע, איך זע אויף דיר זייער א ליכטיקען לבוש" ["אבא, אני רואה עליך לבוש מאוד מאיר"]. ויאמר לה: "אויף [[רבי שמעון בר יוחאי]] איז נאך א ליכטיקערער". ["על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר"]{{הערה|ושם נכתב: חסידים נהגו לדייק בסיפור זה, שכבר מיד לאחר ההסתלקות, רק על [[רבי שמעון בר יוחאי]] מאיר יותר.}}. | ||
==הסתלקותה== | ==הסתלקותה== | ||
שורה 48: | שורה 48: | ||
ברגעים האחרונים לפני פטירתה, ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר "אלקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים " ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה [[נשמה|נשמתה]]. | ברגעים האחרונים לפני פטירתה, ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר "אלקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים " ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה [[נשמה|נשמתה]]. | ||
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], מצבה הבריאותי נחלש, והיא נפטרה, כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע [[פרשת בהעלותך]]{{הערה|היום בשבוע וה[[פרשה]], מתוך לוח השנה של שנת [[תקע"ג]].}}, בתאריך [[ט"ז סיוון]] [[תקע"ג]]. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|'''סוף הסיפור של ר' נחום:''' החסידים, למרות בקשתה של הרבנית פריידא, היססו היכן לקבור אותה. ויגיעו לצומת דרכים, שבין [[קרמנצ'וג]] ל[[האדיטש]], והחליטו, שיתנו לסוסים לנסוע, ובמקום אשר שם יעצרו הסוסים, יקבורה. הלא תבינו, - סיים ר' נחום את סיפורו - הסוסים המשיכו ל[[האדיטש]], ושם קברו אותה ליד אביה{{הערה|שם=לשמע}}}}. | לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], מצבה הבריאותי נחלש, והיא נפטרה, כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע [[פרשת בהעלותך]]{{הערה|היום בשבוע וה[[פרשה]], מתוך לוח השנה של שנת [[תקע"ג]].}}, בתאריך [[ט"ז סיוון]] [[תקע"ג]]. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|'''סוף הסיפור של ר' נחום:''' החסידים, למרות בקשתה של הרבנית פריידא, היססו היכן לקבור אותה. ויגיעו לצומת דרכים, שבין [[קרמנצ'וג]] ל[[האדיטש]], והחליטו, שיתנו לסוסים לנסוע, ובמקום אשר שם יעצרו הסוסים, יקבורה. הלא תבינו, - סיים ר' נחום את סיפורו - הסוסים המשיכו ל[[האדיטש]], ושם קברו אותה ליד אביה{{הערה|שם=לשמע}}.}}. | ||
היא הייתה קשורה מאוד לאביה. על מצבתה נכתב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"{{הערה|שם=ליקוטי|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו}}. | היא הייתה קשורה מאוד לאביה. על מצבתה נכתב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"{{הערה|שם=ליקוטי|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}}. | ||
===לאחר הסתלקותה=== | ===לאחר הסתלקותה=== | ||
ב[[האדיטש]], היה שמש שהשגיח על ה'[[אוהל]]', ושמו ר’ חיים מאיר, הוא היה חרש באוזן אחת. | ב[[האדיטש]], היה שמש שהשגיח על ה'[[אוהל]]', ושמו ר’ חיים מאיר, הוא היה חרש באוזן אחת. |
עריכות