140
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 47: | שורה 47: | ||
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], מצבה הבריאותי נחלש, והיא נפטרה, כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע [[פרשת בהעלותך]]{{הערה|היום בשבוע וה[[פרשה]], מתוך לוח השנה של שנת [[תקע"ג]].}}, בתאריך [[ט"ז סיוון]] [[תקע"ג]]. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|'''סוף הסיפור של ר' נחום:''' החסידים, למרות בקשתה של הרבנית פריידא, היססו היכן לקבור אותה. ויגיעו לצומת דרכים, שבין [[קרמנצ'וג]] ל[[האדיטש]], והחליטו, שיתנו לסוסים לנסוע, ובמקום אשר שם יעצרו הסוסים, יקבורה. הלא תבינו, - סיים ר' נחום את סיפורו - הסוסים המשיכו ל[[האדיטש]], ושם קברו אותה ליד אביה{{הערה|שם=לשמע}}}}. | לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], מצבה הבריאותי נחלש, והיא נפטרה, כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע [[פרשת בהעלותך]]{{הערה|היום בשבוע וה[[פרשה]], מתוך לוח השנה של שנת [[תקע"ג]].}}, בתאריך [[ט"ז סיוון]] [[תקע"ג]]. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|'''סוף הסיפור של ר' נחום:''' החסידים, למרות בקשתה של הרבנית פריידא, היססו היכן לקבור אותה. ויגיעו לצומת דרכים, שבין [[קרמנצ'וג]] ל[[האדיטש]], והחליטו, שיתנו לסוסים לנסוע, ובמקום אשר שם יעצרו הסוסים, יקבורה. הלא תבינו, - סיים ר' נחום את סיפורו - הסוסים המשיכו ל[[האדיטש]], ושם קברו אותה ליד אביה{{הערה|שם=לשמע}}}}. | ||
היא הייתה קשורה מאוד לאביה. על מצבתה נכתב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"{{הערה|שם=ליקוטי|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו}}. | |||
===לאחר הסתלקותה=== | ===לאחר הסתלקותה=== | ||
ב[[האדיטש]], היה שמש שהשגיח על ה'[[אוהל]]', ושמו ר’ חיים מאיר, הוא היה חרש באוזן אחת. | ב[[האדיטש]], היה שמש שהשגיח על ה'[[אוהל]]', ושמו ר’ חיים מאיר, הוא היה חרש באוזן אחת. |
עריכות