30,912
עריכות
שבת הגדול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מנהגי השבת
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
:דעת [[אדמו"ר מוהרש"ב]] לא הייתה נוחה מדיוק זה, ודעתו הייתה שיש לומר "עבדים היינו" בשבת-הגדול, וכך גם נהג למעשה{{הערה|1=ראה בקטע הבא}}. כך נקבע בספר המנהגים (כנ"ל), וכך נהג גם [[הרבי]] - והיה אומר עם הציבור אחר תפילת המנחה, בישבו על מקומו. לפעמים היה אומר לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר עימו יחד את "עבדים היינו", ובמקומות אחדים ביאר עניינים שונים{{הערה|1=[[התמים]], ג, עמ' כד}}. | :דעת [[אדמו"ר מוהרש"ב]] לא הייתה נוחה מדיוק זה, ודעתו הייתה שיש לומר "עבדים היינו" בשבת-הגדול, וכך גם נהג למעשה{{הערה|1=ראה בקטע הבא}}. כך נקבע בספר המנהגים (כנ"ל), וכך נהג גם [[הרבי]] - והיה אומר עם הציבור אחר תפילת המנחה, בישבו על מקומו. לפעמים היה אומר לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר עימו יחד את "עבדים היינו", ובמקומות אחדים ביאר עניינים שונים{{הערה|1=[[התמים]], ג, עמ' כד}}. | ||
:הרבי עורר על כך שחלק עיקרי מהמנהג הוא לומר את ההגדה עם הילדים דווקא, כדי לעורר אותם שיהיו מוכנים לקראת אמירת ההגדה{{הערה|שיחת שבת הגדול תשמ"ח, ספר השיחות חלק א' עמוד 364.}}. | |||
* '''אמירת "ויהי נועם"''' - אם חל [[פסח]] ב[[שבת]], נהגו בליובאוויטש לומר "ויהי נועם" במוצאי שבת-הגדול.{{הערה|1=כך איתא ברשימותיו של הגר"י לנדא: אצל רבינו [[מוהרש"ב]] נבג"מ, לא אמרו "ויהי נועם" אלא רק בשבוע שחל בו יום-טוב ממש. לפני [[ערב פסח]] ולפני ערב-יוהכ"פ אמרו "ויהי נועם". עכ"ל. וכך כתב בספר [[שבח המועדים]] (עמ' 184 הע' 8) בשם הרה"ג ר' [[זלמן שמעון דווארקין]], שכן נהגו בליובאוויץ. | * '''אמירת "ויהי נועם"''' - אם חל [[פסח]] ב[[שבת]], נהגו בליובאוויטש לומר "ויהי נועם" במוצאי שבת-הגדול.{{הערה|1=כך איתא ברשימותיו של הגר"י לנדא: אצל רבינו [[מוהרש"ב]] נבג"מ, לא אמרו "ויהי נועם" אלא רק בשבוע שחל בו יום-טוב ממש. לפני [[ערב פסח]] ולפני ערב-יוהכ"פ אמרו "ויהי נועם". עכ"ל. וכך כתב בספר [[שבח המועדים]] (עמ' 184 הע' 8) בשם הרה"ג ר' [[זלמן שמעון דווארקין]], שכן נהגו בליובאוויץ. | ||