30,912
עריכות
רב (תואר): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
[[הרבי]] מקפיד ביותר על כבודו של רב. כאשר ב[[770]], לא הביאו הגבאים עליות לרבני השכונה ב[[חג השבועות]] [[תשמ"ז]], אמר הרבי כי כיון שהדבר נעשה בפניו, מחויב הוא למחות על כבוד התורה, ולכן על הגבאים להתנצל. אחד מהגבאים התפטר מתפקידו, השני סירב בתחילה להתנצל, ולאחר שבמשך חצי שנה לא התיחס הרבי אליו, התנצל הגבאי ברבים. | [[הרבי]] מקפיד ביותר על כבודו של רב. כאשר ב[[770]], לא הביאו הגבאים עליות לרבני השכונה ב[[חג השבועות]] [[תשמ"ז]], אמר הרבי כי כיון שהדבר נעשה בפניו, מחויב הוא למחות על כבוד התורה, ולכן על הגבאים להתנצל. אחד מהגבאים התפטר מתפקידו, השני סירב בתחילה להתנצל, ולאחר שבמשך חצי שנה לא התיחס הרבי אליו, התנצל הגבאי ברבים. | ||
==מרא דאתרא== | |||
הרב מכונה בשם 'מרא דאתרא', שפירושו המילולי הוא "אדון המקום", היות ועל פי הלכה על תושבי המקום להישמע להוראותיו, גם כאשר רבנים אחרים פוסקים אחרת ממנו, הן משום כבודו של הרב{{הערה|שו"ת הרשב"א א, רנג.}}, והן על מנת להימנע מהסגת גבולו{{הערה|ערוך השולחן, יורה דעה רמב, סג.}}, וכן יש לכך השלכות הלכתיות נוספות, דוגמת האיסור לרב המתארח במקום לפסוק הלכה לתושבי המקום ללא רשותו, האיסור לחתן זוגות ללא רשותו של רב הקהילה המקומי, להכניס בשר שנשחט ללא רשותו, אף שהוא כשר למהדרין{{מקור}}, החיוב שדווקא הוא יבדוק את סכין השחיטה של השוחטים המקומיים{{הערה|שו"ת שיבת ציון סי' כג.}}, ועוד. | |||
הרבי ייחס חשיבות רבה לכבד את המרא דאתרא כבעלי המקום, וציין כי בעבר כאשר רב חשוב היה נוסע ממקום למקום, בכל עיר שהיה נכנס היה מקפיד לערוך ביקור נימוסין בביתו של הרב המקומי, המרא דאתרא{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2561hit1375p.pdf השמטות מהיחידות הראשונה של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי בשנת תשד"מ], שבועון התקשרות גליון 1375 עמוד 8].}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||