37,406
עריכות
חלב ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|טורים=כן}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
===גבינה=== | ===גבינה=== | ||
חלב שנאסר, גם אם יעשו ממנו גבינה או חמאה – הוא ישאר אסור{{הערה|שם=רמ"א א|רמ"א בס"א.}}. אבל אם הגוי חלב בשביל לגבן – מותר ליהודי לגבן מזה | חלב שנאסר, גם אם יעשו ממנו גבינה או חמאה – הוא ישאר אסור{{הערה|שם=רמ"א א|רמ"א בס"א.}}. אבל אם הגוי חלב בשביל לגבן – מותר ליהודי לגבן מזה{{הערה|ש"ך ס"ק יח.}}. | ||
==הכלי== | ==הכלי== | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==הגיע באמצע החליבה== | ==הגיע באמצע החליבה== | ||
אם הגוי חולב ברפת של יהודי{{הערה|שם=ט"ז ב}}, והיהודי בא באמצע החליבה, מכיוון שחלב טמא אינו מצוי – מותר; אבל אם בא לאחר שנסתיימה החליבה – זה אסור גם אם אין דבר טמא באיזור{{הערה|שם=רמ"א א}}. | לדעת הרמ"א, אם הגוי חולב ברפת של יהודי{{הערה|שם=ט"ז ב}}, והיהודי בא באמצע החליבה, מכיוון שחלב טמא אינו מצוי – מותר; אבל אם בא לאחר שנסתיימה החליבה – זה אסור גם אם אין דבר טמא באיזור{{הערה|שם=רמ"א א}}. | ||
הש"ך כתב: שאינו מבין את דברי הרמ"א, כיוון שבמקורות הדברים (וכן הוא ב'דרכי משה'), שמותר שהגוי יחלוב בבית ישראל, ובאם הרפת היא מאחורי הבית או שיש בית גוי שמפסיק – אסור לכתחילה ומותר בדיעבד. ומסיים, שאולי נפלה 'טעות הדפוס' בדברי הרמ"א. ומוסיף: שכל זה הוא בנוגע לשימוש בחלב כחלב, אבל אם כוונת החליבה היא לגבן – יש דין אחר (כדלקמן){{הערה|ש"ך ס"ק יג.}}. | הש"ך כתב: שאינו מבין את דברי הרמ"א, כיוון שבמקורות הדברים (וכן הוא ב'דרכי משה'), שמותר שהגוי יחלוב בבית ישראל, ובאם הרפת היא מאחורי הבית או שיש בית גוי שמפסיק – אסור לכתחילה ומותר בדיעבד. ומסיים, שאולי נפלה 'טעות הדפוס' בדברי הרמ"א. ומוסיף: שכל זה הוא בנוגע לשימוש בחלב כחלב, אבל אם כוונת החליבה היא לגבן – יש דין אחר (כדלקמן){{הערה|ש"ך ס"ק יג.}}. | ||