1,625
עריכות
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
הראיה היא החוש היותר נעלה של האדם, והיא בדרך כלל נמצאת בהקבלה לכח ה[[שמיעה]] של האדם, אשר הוא מוגבל יותר. | הראיה היא החוש היותר נעלה של האדם, והיא בדרך כלל נמצאת בהקבלה לכח ה[[שמיעה]] של האדם, אשר הוא מוגבל יותר. | ||
המעלה העיקרית של כח הראיה הוא | המעלה העיקרית של כח הראיה הוא ה[[התאמתות]] הגדולה שבאה על ידו, וכמו שאמרו חז"ל "אינה דומה שמיעה לראיה", וכן הוא גם פסק הדין בנוגע לדיני נפשות, שמי שראה את המעשה איננו רשאי לדון, שמאחר שהוא ראה את זה, זה נעשה אצלו כל כך אמיתי, עד שהוא לא יהיה מסוגל למצוא נקודת זכות עבורו. | ||
זו החלוקה בין הראיה לשמיעה, שהיא החלוקה בין [[ספירת החכמה]] ל[[ספירת הבינה]]: שהדרגה הגבוהה ביותר של שכל, היא שהוא "רואה" בעיני שכלו את הדבר, דהיינו, שהדבר נעשה אצלו מאומת ו'מוחשי', על ידי כך שאור הנשמה, החלק הנקרא [[חיה]] שלמעלה מהשכל מאיר בו; לעומת השמיעה, שאף שהוא שומע את כל הפרטים, אך העניין איננו 'מוחשי' ומאומת לגמרי. מסיבה זאת ב[[זוהר הקדוש]] וב[[תלמוד ירושלמי]] שהארתם מ[[ספירת החכמה]] משתמשים בלשון "תא חזי" (בא וראה), לעומת תלמוד הבבלי שהיא הארת הבינה שבה משתמשים בלשון "תא שמע" (בא ושמע). | זו החלוקה בין הראיה לשמיעה, שהיא החלוקה בין [[ספירת החכמה]] ל[[ספירת הבינה]]: שהדרגה הגבוהה ביותר של שכל, היא שהוא "רואה" בעיני שכלו את הדבר, דהיינו, שהדבר נעשה אצלו מאומת ו'מוחשי', על ידי כך שאור הנשמה, החלק הנקרא [[חיה]] שלמעלה מהשכל מאיר בו; לעומת השמיעה, שאף שהוא שומע את כל הפרטים, אך העניין איננו 'מוחשי' ומאומת לגמרי. מסיבה זאת ב[[זוהר הקדוש]] וב[[תלמוד ירושלמי]] שהארתם מ[[ספירת החכמה]] משתמשים בלשון "תא חזי" (בא וראה), לעומת תלמוד הבבלי שהיא הארת הבינה שבה משתמשים בלשון "תא שמע" (בא ושמע). | ||
שורה 14: | שורה 14: | ||
לעתיד לבא כשיתוקנו אורות העיניים בשלימות, תהיה העבודה בבהירות השלימה של עולם התוהו, שיש בהם מעלה של בהירות וראיה למרחוק. | לעתיד לבא כשיתוקנו אורות העיניים בשלימות, תהיה העבודה בבהירות השלימה של עולם התוהו, שיש בהם מעלה של בהירות וראיה למרחוק. | ||
{{ערך מורחב|הכרה והרגשה}} | |||
[[קטגוריה:חושים]] | [[קטגוריה:חושים]] |
עריכות