16,089
עריכות
ליל הסדר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מגיד
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←מגיד) |
||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
גם מי שאין לו אב שואל בנוסח: "אבא, אשאלך ארבע קושיות"{{הערה|כי יש חיוב לכבד אביו לא רק בחייו אלא גם במותו.}}. גם הגדולים שואלים השאלות (לאחר שאלת הקטנים), ובנוסח הנ"ל{{הערה|לאחר שהבנים והנכדים שאלו "מה נשתנה", נהגו אדמו"רי חב"ד לחזור ולשאול בעצמם את הקושיות בנוסח הנ"ל.}}. לפני כל קושיא מדגיש השואל את מספרה: "הקושיא הראשונה היא", "הקושיא השניה היא" וכו'. סדר הקושיות: מטבילין, מצה, מרור, מסובין. "הלילה הזה - מרור", אינו אומר "כולו מרור", מפני שאוכלים שאר ירקות בטיבול ראשון. | |||
=====בתורת החסידות==== | =====בתורת החסידות===== | ||
ה[[רבי]] מביא בספר "[[היום יום]]{{הערה|היום יום [[י"ט ניסן]]}} את ביאורו של [[הרבי הרש"ב]] ל"מה נשתנה" על פי חסידות: | ה[[רבי]] מביא בספר "[[היום יום]]{{הערה|היום יום [[י"ט ניסן]]}} את ביאורו של [[הרבי הרש"ב]] ל"מה נשתנה" על פי חסידות: | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
#'''שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים''' - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני [[עבודת השם]] אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. '''הלילה הזה כולנו מסובים''' - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'. | #'''שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים''' - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני [[עבודת השם]] אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. '''הלילה הזה כולנו מסובים''' - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'. | ||
====המשך קריאת ההגדה==== | ====המשך קריאת ההגדה==== | ||
לאחר אמירת "מה נשתנה" מחזירים הקערה, לפני אמירת "והיא שעמדה" המנהג שמכסים את המצות, ורק אחר כך מגביהים את הכוס, ויש לומר את הקטע בעמידה, ולאחר אמירתה מעמידים את הכוס ומגלים שוב את המצות. גם כאשר סיים הרבי בעצמו את אמירת "והיא שעמדה" - הוט לא מניח את הכוס מידו, עד שמקריא ההגדה היה מסיים את הפיסקא בקול רם. | |||
לאחר מכן קוראים בהגדה אודות [[הבן החמישי|ארבעת הבנים]], ועל ירידת עם ישראל למצרים ועל ה[[שיעבוד מצרים|שיעבוד]], ועל יציאתם משם. | |||
שופכים את ה[[יין]] לתוך כלי שבור{{הערה| יש אומרים שאם הכלי הוא חד פעמי, או כזה שאינו בשימוש בפסח, די בזה}} בעת אמירת "דם ואש ותמרות עשן", ולאחר מען עשר פעמים ב[[עשרת המכות]], ועוד שלוש ב"דצ"ך עד"ש באח"ב", ואין לשפוך בצד השולחן ואין להעביר את הכלי מעל השולחן. | |||
בעת ששופכים יש לכוון {{ציטוטון|שהכוס הוא סוד המלכות, ושופך מהיין שבתוכו - סוף האף והזעם שבה - על ידי כח הבינה לתוך כלי שבור, סוד הקליפה שנקראת ארור.}} על פי דברי הרבי, כוונות אלו שייכות לרבים, ולכן הכניסם אדמו"ר הזקן לסידורו. היין הנשאר בכוס לאחר ששפך ממנו נעשה "סוד יין המשמח", ולכן לא ישפכנו, אלא יוסיף עליו יין למלא את הכוס. | |||
אין להפסיק באמירת "דיינו", ובקטע "רבן שמעון בן גמליאל" באמירת התיבות "מצה ומרור" - היה הרבי מביט על המינים שבקערה. באמירת התיבות "פסח שהיו" לא הביט אדמו"ר הריי"צ על הזרוע. באמירת "מצה זו שאנו אוכלים" - המנהג הטא לאחוז המצה השנייה והשלישית [האמצעית והתחתונה] (על ידי המפה שעליהם) עד "על שום" השני. ובאמירת "מרור זה שאנו אוכלים" - המנהג הוא להניח שתי ידיו על המרור והכורך עד "על שום" השני (באמירת "מרור זה" - היה הרבי אוחז במרור ביד ימין ובחזרת ביד שמאל). באמירת "לפיכך אנחנו חייבים להודות" -יש לכסות את המצות ולהגבי' את הכוס , ואוחזו עד שמסיים ונאמר לפניו הללוי'. ואחר כך מעמידו על השולחן לשני פרקי ההלל, "הללויה הללו" ו"בצאת ישראל", וחוזר ומגבי' את הכוס לברכת "אשר גאלנו", מתחלת הברכה ועד סופה (שנאמרת בישיבה, דרך חירות). | |||
מברך "בורא פרי הגפן" בישיבה, ושותה את הכוס כולו ובבת אחת בהסיבה. | |||
===מגיד=== | ===מגיד=== | ||