31,417
עריכות
מ (removed Category:מאכלים ומשקאות using HotCat) |
|||
שורה 19: | שורה 19: | ||
#המנהג רמוז בלשון הפסוק שנאמר בחג השבועות: "מנחה '''ח'''דשה '''ל'''השם '''ב'''שבועותיכם", [[ראשי תיבות]] 'חלב'{{הערה|הגה"ה לספר המנהגים טירנא.}}. | #המנהג רמוז בלשון הפסוק שנאמר בחג השבועות: "מנחה '''ח'''דשה '''ל'''השם '''ב'''שבועותיכם", [[ראשי תיבות]] 'חלב'{{הערה|הגה"ה לספר המנהגים טירנא.}}. | ||
#כיון שמנהג ישראל לערוך סעודת מצוה כאשר מסיימים לקיים מצווה חשובה, רצו לערוך סעודה מיוחדת לרגל סיום ספירת העומר, אך כיון שאם יערכו סעודה בשרית הדבר לא יהיה ניכר כיון שיחשבו שזוהי סעודה מצד היום טוב - נהגו לערוך סעודה חלבית{{הערה|ספר המטעמים.}}. | #כיון שמנהג ישראל לערוך סעודת מצוה כאשר מסיימים לקיים מצווה חשובה, רצו לערוך סעודה מיוחדת לרגל סיום ספירת העומר, אך כיון שאם יערכו סעודה בשרית הדבר לא יהיה ניכר כיון שיחשבו שזוהי סעודה מצד היום טוב - נהגו לערוך סעודה חלבית{{הערה|ספר המטעמים.}}. | ||
#כמו שחלב שהחמיץ - בשונה ממוצרים אחרים - יש לו תקנה ושימוש, כך גם מאכלי החלב רומזים שבאמצעות התורה אדם יכול לתקן גם אם 'נפגם' ו'התקלקל'. | |||
#כפי שהמשקה הראשון שהתינוק שותה הוא חלב, כך גם התורה היא הדבר הראשון שיהודי צריך להכניס לפיו. | |||
#איסור בשר וחלב הוא המצוות לא תעשה ה-66, המקבילה לחג השבועות שהוא היום ה-66 מראש חודש ניסן, תחילת השנה{{הערה|רבי חיים ויטאל, על יסוד דברי הזוהר ששס"ה יום הם כנגד שס"ה לא תעשה.}}. | |||
#בגלל סמיכות הפסוקים "ראשית ביכורי אדמתך . . לא תבשל גדי בחלב אמו", מסמיכים את איסור בשר וחלב לחג הביכורים. | |||
#כאשר משה עלה לקבל את התורה טענו המלאכים שהם קודמים מדין 'בר מצר', ומשה השיב להם שאינם יכולים לקבל את התורה משום שכאשר היו אצל אברהם עברו על איסור התורה ואכלו בשר וחלב{{הערה|"ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם . . ויאכלו".}}. | |||
*לרמז שצמאים לתורה וכמה שלומדים הצמאון רק מתגבר, כמו החלב שגורם לצמאון, וכמה ששותים ממנו לא רווים. | |||
*משה רבינו נמשה מהיאור באותו תאריך של מתן תורה{{הערה|סוטה יב, ב.}}, ובתיה החזירה אותו על מיניקות מצריות והוא לא ינק מהן כי היה צריך לקבל תורה מהקב"ה, ורוצים לעשות זכר לזה{{הערה|שו"ת כנף רננה הקדמה ליורה דעה.}}. | |||
*כפי שהחלב מותר למרות שהוא 'נעכר' ונעשה מהדם{{ערה|נדה ט, א.}}, כך גם מי שמקבל את התורה - לא מתחשבים בעברו והוא נעשה טהור{{הערה|מהרש""ם מבערזאן.}}. | |||
==משמעות המנהג== | ==משמעות המנהג== |
עריכות