שלום זאב קרוגליאק: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:זאב.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב שלום-זאב קרוגליאק אצל הרבי מלך המשיח]]

הרב '''שלום זאב קרוגליאק''' (באידיש: וועלוועל, וברוסית ולודיה) -  

לאחר המהפכה הקומוניסטית, היגרה המשפחה ל[[מוסקבה]] בתקווה שהבולשביקים לא ימצאו את האב שכיהן במשרה רבנית. אולם זמן קצר לאחר הגיעם למוסקבה, נסע האב בחשמלית, וגוי אנטישמי דחף אותו החוצה בעת הנסיעה. רגליו נפגעו באורח קשה והוא נותר נכה לכל ימי חייו. בעקבות זאת נאלץ שלום-זאב ליטול על עצמו את פרנסת הבית. בגיל חמש-עשרה יצא לעבוד לראשונה. בהיותו ב[[מוסקבה]] החל להכיר מקרוב את חסידי חב"ד.  

ב[[מוסקבה]] היה אז ארגון חשאי בשם '[[אחים]]', שמטרתו הייתה לסייע ל[[תמימים]] שלמדו, והגשת סיוע גשמי למשפחות שראש המשפחה נאסר על ידי ה[[קומוניסטים]] בגין היותו שומר [[מצוות]]. הרב קרוגליאק התנדב רבות בהעברת כספים ממקום למקום, למרות הסכנה העצומה הכרוכה בזה.  

בשנת [[תרצ"ט]] נשא את מרת לאה, בת הרב יעקב דיין.  

באותם ימים עבד הרב קרוגליאק במפעל צבאי כמהנדס מתכות. הוא היה ממפתחי הקטיושה הראשונה, כאשר לאחר מכן עבר לעבוד כמהנדס במפעל לייצור מטוסים. עם התקרב הצבא הגרמני למוסקבה, נמלטה רעייתו עם בנם הקטן ל[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן. בשל אילוצי העבודה נותר הרב קרוגליאק מאחור. לאחר זמן החליטו השלטונות להעביר את המפעל ל[[טשקנט]] בירת אוזבקיסטן, שם התאחדה המשפחה מחדש.  

ארבע שנים לאחר מכן, נסע בשליחות הסוכנות לוינה שבאוסטריה, שם התרכזו אלפי עולים מברית-המועצות בדרכם ארצה. באותו מחנה עולים פעל במרץ רב למען שמירת היהדות. הוא דאג לכשרות, שמירת שבת ותפילות כסדרן. הוא אף דיבר על ליבם של העולים כי גם בארץ הם חייבים לשמור מצוות.  

שליחות מיוחדת הייתה לו מ[[הרבי]] בימים בהם שהה במחנה העולים. הרבי שלח לו [[תפילין]] כדי שיעבירן לאסיר ציון המפורסם ר' [[יוסף מנדלביץ]].  

*בנו, ר' דוד ישעיהו.  

*בנו, ר' אברהם יעקב.  

*בנו, ר' חיים צבי.