709
עריכות
משתמש:משה כהן/ קם רבה שחטיה רב זירא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תשובות החתם סופר
(←בגמרא) |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
אבל היעב"ץ{{הערה|שם}} כותב, שאבל דם ודאי לא שפך רבה, אף אם היה במזל מאדים, ולכאורה אין לומר שהיה אצל רבה ענין של שפיכות דמים חלילה. וכמבואר ברמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פ"ה ה"ד ובלח"מ פ"ח}}, שהמצב שאדם נולד בטבע{{הערה|כולל מזל מאדים}} מסויים אינו בסתירה ל[[בחירה חפשית]], ואדרבה, ובודאי ניתנו לו הכחות להתגבר על נטיותיו הטבעיות, נוסף על זה שיכול לנצל טבע זה עצמו בטוב וקדושה, כהמשך הגמ' שם, "אי אומנא. . טבחא. . מוהלא", וכדברי אביי שם בנוגע לרבה, ש"מר נמי עניש וקטיל", ובפרש"י "בנ"א העוברין על דבריו"{{הערה|וראה עץ יוסף לע"י שם. והמשך תער"ב ח"ג ע' א'רצ}}, ובודאי שכן היה אצל רבה. | אבל היעב"ץ{{הערה|שם}} כותב, שאבל דם ודאי לא שפך רבה, אף אם היה במזל מאדים, ולכאורה אין לומר שהיה אצל רבה ענין של שפיכות דמים חלילה. וכמבואר ברמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פ"ה ה"ד ובלח"מ פ"ח}}, שהמצב שאדם נולד בטבע{{הערה|כולל מזל מאדים}} מסויים אינו בסתירה ל[[בחירה חפשית]], ואדרבה, ובודאי ניתנו לו הכחות להתגבר על נטיותיו הטבעיות, נוסף על זה שיכול לנצל טבע זה עצמו בטוב וקדושה, כהמשך הגמ' שם, "אי אומנא. . טבחא. . מוהלא", וכדברי אביי שם בנוגע לרבה, ש"מר נמי עניש וקטיל", ובפרש"י "בנ"א העוברין על דבריו"{{הערה|וראה עץ יוסף לע"י שם. והמשך תער"ב ח"ג ע' א'רצ}}, ובודאי שכן היה אצל רבה. | ||
כמו כן, מצויים ביאורים{{הערה|סד"ה אמר רבא חייב איניש תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 125). לקוטי לוי"צ על מחז"ל ע' קעח. ובארוכה — לקלוי"צ אגרות ע' שבג. וראה צפע"נ עה"ת ויחי מט, כב}} על דרך הדרוש והסוד, שסיפור זה מרמז לענינים רוחניים. ולפי זה הינו משל בלבד, וע"ד שמצינו הענין ד"מיבסמי" בעובדא דרבה בר בר חנה{{הערה|ב"ב עג, סע"ב}}, שאינו אלא משל{{הערה|ועל דרך כמה מהסיפורים שבסוגיה של רבה בר בר חנה, שהם משלים ורמזים על ענינים רוחניים, ולא שאירעו בפועל בגשמיות}}. אך אין לפרש זאת בענין זה, משום שסיפור זה הובא בהמשך לפסק הלכה בגמרא, שחייב אדם להשתכר בפורים, "עד דלא ידע". וכן מוכח זאת מדברי ה[[ר"ן]] ובעל המאור{{הערה|הובא גם בב"י לטואו"ח רסתרצ"ה. ב"ח שם. ט"ז סק"ב. פר"ח סק"ב. יד אפרים}}, שדעתם בפשטות שהסיפור של רבה ור' זירא הוא כפשוטו, ונגרם נזק לר' זירא, כי אין מקום לומר שמשום כך יבטל החיוב להשתכר בפורים. | ==עובדא דרבה בר חנה== | ||
כמו כן, מצויים ביאורים{{הערה|סד"ה אמר רבא חייב איניש תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 125). לקוטי לוי"צ על מחז"ל ע' קעח. ובארוכה — לקלוי"צ אגרות ע' שבג. וראה צפע"נ עה"ת ויחי מט, כב}} על דרך הדרוש והסוד, שסיפור זה מרמז לענינים רוחניים. ולפי זה הינו משל בלבד, וע"ד שמצינו הענין ד"מיבסמי" בעובדא דרבה בר בר חנה{{הערה|ב"ב עג, סע"ב}}, שאינו אלא משל{{הערה|ועל דרך כמה מהסיפורים שבסוגיה של רבה בר בר חנה, שהם משלים ורמזים על ענינים רוחניים, ולא שאירעו בפועל בגשמיות}}. | |||
אך אין לפרש זאת בענין זה, משום שסיפור זה הובא בהמשך לפסק הלכה בגמרא, שחייב אדם להשתכר בפורים, "עד דלא ידע". וכן מוכח זאת מדברי ה[[ר"ן]] ובעל המאור{{הערה|הובא גם בב"י לטואו"ח רסתרצ"ה. ב"ח שם. ט"ז סק"ב. פר"ח סק"ב. יד אפרים}}, שדעתם בפשטות שהסיפור של רבה ור' זירא הוא כפשוטו, ונגרם נזק לר' זירא, כי אין מקום לומר שמשום כך יבטל החיוב להשתכר בפורים. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||