4,016
עריכות
קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים
מ (החלפת טקסט – "עולם העשיה" ב־"עולם העשייה") |
(קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=צמצום הראשון שהיה ב[[אור אין סוף]]|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=צמצום הראשון שהיה ב[[אור אין סוף]]|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}} | ||
ה'''צמצום הראשון''' מכונה גם '''צמצום בדרך סילוק''' הוא המקור הראשון להתהוות של העולמות, ש[[הקב"ה]] כביכול צמצם ב[[אור אין סוף]] והותיר מקום פנוי שבו יוכלו להתהוות העולמות. מבואר כי אם היה נברא העולם בבחינת [[עילה ועלול]], לא היה יכול להיות התהוות עולמות בעלי גבול, ולכן הוצרך להיות צמצום | ה'''צמצום הראשון''' מכונה גם '''צמצום בדרך סילוק''' הוא המקור הראשון להתהוות של העולמות, ש[[הקב"ה]] כביכול צמצם ב[[אור אין סוף]] והותיר מקום פנוי שבו יוכלו להתהוות העולמות. מבואר כי אם היה נברא העולם בבחינת [[עילה ועלול]], לא היה יכול להיות התהוות עולמות בעלי גבול, ולכן הוצרך להיות צמצום באור אין סוף שלאחר מכן יוכלו להתהוות בחינת עולמות נפרדים ומוגבלים. | ||
בפרטי ענין הצמצום מבואר | בפרטי ענין הצמצום מבואר שאור אין סוף הוכלל במאור, להיות רק בכח ולא בפועל. במקום הפנוי שלאחר הצמצום נותר [[רשימו]] של [[מלכות דאור אין סוף]], ומן רשימו זה נמשכו ה[[קו וחוט]], ומשם שורש ה[[אור מקיף]] וה[[אור פנימי]]. | ||
==מקורו== | ==מקורו== | ||
ענין הצמצום מוזכר לראשונה בכתבי ה[[אריז"ל]], ותיאורו מביא בקצרה [[הרב חיים ויטאל]] בספרו אוצרות חיים בתחילתו, וזה לשונו:{{ציטוט|תוכן=דע כי תחילת הכל היה כל המציאות אור פשוט ונקרא אי'ן סוף, ולא היה שם שום חלל ושום אויר פנוי. אלא הכל היה אור האין סוף, וכשעלה ברצונו הפשוט להאציל הנאצלים לסיבה נודעת... ואז צמצם עצמו באמצע האור שלו בנקודת המרכז אמצעית שבו, ושם צמצם עצמו אל הצדדין והסביבות, ונשאר חלל בנתיים. וזה היה צמצום הראשון של המאציל העליון, וזה מקום החלל הוא עגול בהשואה א' מכל צדדיו, עד שנמצא [[עולם האצילות]] וכל העולמות נתונים תוך החלל הזה. ואור האין סוף מקיפו בשוה מכל צדדיו.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36145&st=&pgnum=7 אוצרות חיים בתחילתו].}} | ענין הצמצום מוזכר לראשונה בכתבי ה[[אריז"ל]], ותיאורו מביא בקצרה [[הרב חיים ויטאל]] בספרו אוצרות חיים בתחילתו, וזה לשונו:{{ציטוט|תוכן=דע כי תחילת הכל היה כל המציאות אור פשוט ונקרא אי'ן סוף, ולא היה שם שום חלל ושום אויר פנוי. אלא הכל היה אור האין סוף, וכשעלה ברצונו הפשוט להאציל הנאצלים לסיבה נודעת... ואז צמצם עצמו באמצע האור שלו בנקודת המרכז אמצעית שבו, ושם צמצם עצמו אל הצדדין והסביבות, ונשאר חלל בנתיים. וזה היה צמצום הראשון של המאציל העליון, וזה מקום החלל הוא עגול בהשואה א' מכל צדדיו, עד שנמצא [[עולם האצילות]] וכל העולמות נתונים תוך החלל הזה. ואור האין סוף מקיפו בשוה מכל צדדיו.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36145&st=&pgnum=7 אוצרות חיים בתחילתו].}} | ||
לאחר מכן ממשיך בתיאור המשכת [[אור הקו]] בתוך חלל זה: | לאחר מכן ממשיך בתיאור המשכת [[אור הקו]] בתוך חלל זה: | ||
{{ציטוט|תוכן=והנה כאשר צמצם עצמו אז דרך צד אחר מן החלל העגול הזה המשיך אור דרך קו אחר ישר דק כעין צנור אחד אור הנמשך מהאין סוף אל תוך החלל הזה וממלא אותו. אבל נשאר מקום פנוי בין האור שבתוך חלל זה ובין אור האין סוף המקיף את זה החלל כנזכר שנתצמצם אל צדדיו. וסיום הקו הזה למטה אינו נוגע גם כן באור האין סוף עצמו שאם לא כן יחזור הדבר לכמות שהיה ויחזור ויתחבר האור הזה שבתוך החלל עם אור האין סוף יחד כבראשונה.}} | {{ציטוט|תוכן=והנה כאשר צמצם עצמו אז דרך צד אחר מן החלל העגול הזה המשיך אור דרך קו אחר ישר דק כעין צנור אחד אור הנמשך מהאין סוף אל תוך החלל הזה וממלא אותו. אבל נשאר מקום פנוי בין האור שבתוך חלל זה ובין אור האין סוף המקיף את זה החלל כנזכר שנתצמצם אל צדדיו. וסיום הקו הזה למטה אינו נוגע גם כן באור האין סוף עצמו שאם לא כן יחזור הדבר לכמות שהיה ויחזור ויתחבר האור הזה שבתוך החלל עם אור האין סוף יחד כבראשונה.}} | ||
באריכות גדולה ביאר זאת בספרו [[מבוא שערים]] בתחילתו ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14176&st=&pgnum=3 שער ראשון חלק א פרק א]) | באריכות גדולה ביאר זאת בספרו [[מבוא שערים]] בתחילתו ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14176&st=&pgnum=3 שער ראשון חלק א פרק א]) | ||
ובדורות הקודמים נחלקו בשאלה האם יש להבין אותו כפשוט או לא כפשוטו. ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי ענין הצמצום הוא שלא כפשוטו, שאין צמצום מוחלט ב[[אור אין סוף]], וגם בדרגות הנסתרות והנמוכות ביותר יש הארת אלוקות. | ובדורות הקודמים נחלקו בשאלה האם יש להבין אותו כפשוט או לא כפשוטו. ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי ענין הצמצום הוא שלא כפשוטו, שאין צמצום מוחלט ב[[אור אין סוף]], וגם בדרגות הנסתרות והנמוכות ביותר יש הארת אלוקות. | ||
==הצורך בצמצום== | ==הצורך בצמצום== | ||
מבואר כי לפני הצמצום היה בבחינת "הוא ושמו לבדו", שהיה [[אור אין סוף]] מאוחד ב[[אין סוף]]. וכדי שיוכל להיות התהוות של עולמות בעלי גבול, הוצרך להיום צמצום | מבואר כי לפני הצמצום היה בבחינת "הוא ושמו לבדו", שהיה [[אור אין סוף]] מאוחד ב[[אין סוף]]. וכדי שיוכל להיות התהוות של עולמות בעלי גבול, הוצרך להיום צמצום באור אין סוף. שאם היו העולמות נמשכות בבחינת [[עילה ועלול]], היו הם בבחינת אין סוף והיו בטלים במציאות ממש, ולכן הוצרך להיות צמצום באופן של [[אין ערוך]], על מנת שיכול להיות מקום פנוי ליצירת העולמות. | ||
בחסידות ניתנו כמה משלים על מנת להסביר את הצורך בצמצום. אחד המשלים הוא כמשל אור ושכל עמוק שבעצמות המשפיע, שכדי שיומשך ממנו למקבל הבלתי ערך אליו הוצרך המשפיע להעלים בעצמו כל עומק השגתו, ולא ישאר ממנו רק בחינת רושם כ[[נקודה]] אחת מכל העומק והרוחב. | בחסידות ניתנו כמה משלים על מנת להסביר את הצורך בצמצום. אחד המשלים הוא כמשל אור ושכל עמוק שבעצמות המשפיע, שכדי שיומשך ממנו למקבל הבלתי ערך אליו הוצרך המשפיע להעלים בעצמו כל עומק השגתו, ולא ישאר ממנו רק בחינת רושם כ[[נקודה]] אחת מכל העומק והרוחב. | ||
==ענין הצמצום{{הערה|על פי שלושת המאמרים ב[[תורה אור]]: דיבור המתחיל 'פתח אליהו' ושני המאמרים 'ארדה נא' שאחריו, ומראי המקומות שנסמנו במאמרים שם.}}== | ==ענין הצמצום{{הערה|על פי שלושת המאמרים ב[[תורה אור]]: דיבור המתחיל 'פתח אליהו' ושני המאמרים 'ארדה נא' שאחריו, ומראי המקומות שנסמנו במאמרים שם.}}== | ||
ענין הצמצום שהיה ב[[אור אין סוף]], הוא | ענין הצמצום שהיה ב[[אור אין סוף]], הוא שאור אין סוף נכלל ב[[אור ומאור|מאור]] להיות בכח ולא בפועל. כלומר, אור אין סוף נצטמצם להיות מאיר רק במאור, ולא להיות מתפשט בבחינת זיו ואור. | ||
הבנת ענינו של הצמצום הראשון בצורה ברורה יותר מתאפשרת לאחר שמבינים את ההבדל בינו לבין שאר הצמצומים שבסדר ההשתלשלות:{{הערה|הנקראים [[פרסא]] - בין [[עולם האצילות]] ל[[עולם הבריאה]], בין | הבנת ענינו של הצמצום הראשון בצורה ברורה יותר מתאפשרת לאחר שמבינים את ההבדל בינו לבין שאר הצמצומים שבסדר ההשתלשלות:{{הערה|הנקראים [[פרסא]] - בין [[עולם האצילות]] ל[[עולם הבריאה]], בין עולם הבריאה ל[[עולם היצירה]] ובין [[עולם היצירה]] ל[[עולם העשייה]].}} | ||
===הצמצומים (הפרסאות) שבסדר ההשתלשלות=== | ===הצמצומים (הפרסאות) שבסדר ההשתלשלות=== | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==צמצום באור ולא במאור== | ==צמצום באור ולא במאור== | ||
בדרגתו של צמצום ישנם כמה דעות. יש מן המקובלים שלמדו שהצמצום הוא במאור עצמו | בדרגתו של צמצום ישנם כמה דעות. יש מן המקובלים שלמדו שהצמצום הוא במאור עצמו{{הערה|רב חיים מואלז'ין בספרו נפש החיים פרק ג' משמעות שומר אמונים הקדמון ויכוח ב' סעיף מא.}}. אולם רבינו הזקן לפי מה שקיבל מרבותיו{{מקור|יש לציין מקור שכתוב שם שדבר זה למד מרבותיו}} כתב שהצמצום הוא ב[[אור אין סוף|אור]] ולא במאור, שאילו "ב[[מאור]] שהוא אין סוף עצמו לא שייך צמצום חס ושלום ולא העלם, ואדרבה המאור הוא בהתגלות, ולכן אפילו תינוקות יודעים שיש שם אלוק מצוי כו', אף שאין בהם השגה ותפיסה איך ומה"{{הערה|תורה אור וירא יד, ב.}}. | ||
==פרטי ענין הצמצום== | ==פרטי ענין הצמצום== | ||
[[אור אין סוף]] שלפני הצמצום היה בבחינת "הוא ושמו לבדו" שהיה לפני בריאת העולם, שאור אין סוף היה מאוחד עם ה[[מאור]]. | [[אור אין סוף]] שלפני הצמצום היה בבחינת "הוא ושמו לבדו" שהיה לפני בריאת העולם, שאור אין סוף היה מאוחד עם ה[[מאור]]. | ||
לאחר הצמצום של | לאחר הצמצום של אור אין סוף נוצר ה[[רשימו]] וממנו נמשך ה[[קו]]. אור הקו מאיר בכל עולם לפי ערכו אך הרשימו היא בחינה כוללת לכל העולמות. | ||
אור ה[[עיגול]] ואור ה[[קו]] הם שורשם של אור ה[[סובב]] ואור ה[[ממלא]]. | אור ה[[עיגול]] ואור ה[[קו]] הם שורשם של אור ה[[סובב]] ואור ה[[ממלא]]. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
אמנם רבים מהמקובלים חלקו על סברה זו, וטענו כי משמעות הצמצום בהכרח "לא כפשוטו". | אמנם רבים מהמקובלים חלקו על סברה זו, וטענו כי משמעות הצמצום בהכרח "לא כפשוטו". | ||
לאבי שיטה זו נחשב רבי [[יוסף אירגס]] אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון) קובע{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30593&st=&pgnum=82 ויכוח שני סעיף לד].}} "כי כל הרוצה להבין ענין הצמצום כפשוטו ממש הרי הוא נופל בכמה שבושים וסתירות של רוב עיקרי האמונה". בדבריו לא מבואר כל צרכו מה הוא אם כן הצמצום, אלא רק "דהצמצום הוא דרך משל לסבר את האזן" | לאבי שיטה זו נחשב רבי [[יוסף אירגס]] אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון) קובע{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30593&st=&pgnum=82 ויכוח שני סעיף לד].}} "כי כל הרוצה להבין ענין הצמצום כפשוטו ממש הרי הוא נופל בכמה שבושים וסתירות של רוב עיקרי האמונה". בדבריו לא מבואר כל צרכו מה הוא אם כן הצמצום, אלא רק "דהצמצום הוא דרך משל לסבר את האזן"{{הערה|שם סעיף מ.}}. את דעתו הוא קובע מדיוק בדברי האריז"ל אולם מביא לשיטתו הוכחות רבות. ומטענותיו: מיוסד על האמונה כי הבורא מופשט מהשגתנו בתכלית, והוא מופשט מכל ציור ומדידה, בהכרח שהצמצום אינו כפשוטו שאילולי כך הרי ישנו ציור והשגה באלקות - עיגול, קו ומקום פנוי. כמו כן טוען כי הכרח שהבורא אינו בר שינויים וגם מעשיו לברוא את הנבראים הרבים אינם פועלים בו שינוי כלל, מכריח כי הצמצום אינו כפשוטו שאילולי כך יוצא כי נוצר בו שינוי בבריאה. ומלבד זאת, המושג צמצום הוא ממקרי הגוף שרק בו שייך תנועה: עליה, ירידה וכדומה, דבר המושלל בתכלית כשמדובר באלקות. בהמשך דבריו מבאר כי הדבר מחויב גם אם נפרש שהצמצום לא היה במאור עצמו, אלא רק ברצונו כשיטת ה[[רמ"ע מפאנו]].יש טוענים{{מקור|כמדומני כך מובא באיזהו מקמן ציון של הרבי, אולם על פי השמועה הרבי רק מצטט מחבר מלפני שמונים שנה שכתב כן ואינו דעת עצמו.}} שגם רבי [[אברהם אירירא]] (תלמיד רבי ישראל סרוג תלמיד האר"י) סובר כך{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24997&hilite=1e5c0d17-d381-4a66-b405-7e3c217ea7b9&st=מאמר+חמישי&pgnum=75 שער השמים מאמר חמישי פרק יב].}}. | ||
מנגד טוען רבי עמנואל חי ריקי בספרו יושר לבב כי ההיפך הוא הנכון ומדברי האריז"ל בעץ חיים ניתן לדייק הפוך כי הצמצום הוא בדווקא כפשוטו, על טענתו כי אילו נאמר שהצמצום כפשוטו הרי זה מגביל ומצייר את הבורא, טוען כי אין בטענתו טענה, היות והציור וההגבלה באו מאיתו וברצונו מבטלה כרגע, אין בכך גירעון וחיסרון, החיסרון בדבר מוגבל -לטענתו - הוא כשההגבלה נובעת מהגדרת מציאות הדבר, ולא כשההגבלה מקורה ברצונו שלו. לטענתו שיטתו בעניין הצמצום אינה מוגדרת כלל בגדרי השכל שהרי האמונה ביכולתו מכריחה שהוא יכול לברוא עולם גם ללא הצמצום כלל ורק בקבלה מאריז"ל ידענו שהבריאה על ידי צמצום וממילא אין ביכלתנו להבין לחייב ולחקור בדבר בשכלנו איך הוא צמצום זה. | מנגד טוען רבי עמנואל חי ריקי בספרו יושר לבב כי ההיפך הוא הנכון ומדברי האריז"ל בעץ חיים ניתן לדייק הפוך כי הצמצום הוא בדווקא כפשוטו, על טענתו כי אילו נאמר שהצמצום כפשוטו הרי זה מגביל ומצייר את הבורא, טוען כי אין בטענתו טענה, היות והציור וההגבלה באו מאיתו וברצונו מבטלה כרגע, אין בכך גירעון וחיסרון, החיסרון בדבר מוגבל -לטענתו - הוא כשההגבלה נובעת מהגדרת מציאות הדבר, ולא כשההגבלה מקורה ברצונו שלו. לטענתו שיטתו בעניין הצמצום אינה מוגדרת כלל בגדרי השכל שהרי האמונה ביכולתו מכריחה שהוא יכול לברוא עולם גם ללא הצמצום כלל ורק בקבלה מאריז"ל ידענו שהבריאה על ידי צמצום וממילא אין ביכלתנו להבין לחייב ולחקור בדבר בשכלנו איך הוא צמצום זה. | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
ה[[אדמו"ר הזקן]] שלל בתכלית את ההבנה שהצמצום כפשוטו, המקור הראשון לכך היא בספרו [[תניא]] בו כותב: {{ציטוט|תוכן=..והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם '''ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל''' והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו, שהקב"ה סילק עצמו ומהותו ח"ו מעולם הזה רק שמשגיח מלמעלה בהשגחה פרטית על כל היצורים כולם אשר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. והנה מלבד שא"א [שאי אפשר] כלל לומר ענין הצמצום כפשוטו, שהוא ממקרי הגוף על הקב"ה הנבדל מהם ריבוא רבבות הבדלות עד אין קץ... וז"ש [וזה שכתוב] בתקונים תיקון נ"ז דלית אתר פנוי מיניה לא בעילאין ולא בתתאין ובר"מ [[[וברעיא מהימנא]]] פרשה פנחס איהו תפיס בכולא ולית מאן דתפיס ביה כו' איהו [[סוכ"ע]] כו' ולית מאן דנפיק מרשותי' לבר, איהו [[ממכ"ע]] כו' איהו מקשר ומיחד זינא לזיניה עילא ותתא ולית קורבא בד' יסודין אלא בקב"ה כד איהו בינייהו עכ"ל..|מקור=[[שער היחוד והאמונה - פרק ז']].}} | ה[[אדמו"ר הזקן]] שלל בתכלית את ההבנה שהצמצום כפשוטו, המקור הראשון לכך היא בספרו [[תניא]] בו כותב: {{ציטוט|תוכן=..והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם '''ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל''' והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו, שהקב"ה סילק עצמו ומהותו ח"ו מעולם הזה רק שמשגיח מלמעלה בהשגחה פרטית על כל היצורים כולם אשר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. והנה מלבד שא"א [שאי אפשר] כלל לומר ענין הצמצום כפשוטו, שהוא ממקרי הגוף על הקב"ה הנבדל מהם ריבוא רבבות הבדלות עד אין קץ... וז"ש [וזה שכתוב] בתקונים תיקון נ"ז דלית אתר פנוי מיניה לא בעילאין ולא בתתאין ובר"מ [[[וברעיא מהימנא]]] פרשה פנחס איהו תפיס בכולא ולית מאן דתפיס ביה כו' איהו [[סוכ"ע]] כו' ולית מאן דנפיק מרשותי' לבר, איהו [[ממכ"ע]] כו' איהו מקשר ומיחד זינא לזיניה עילא ותתא ולית קורבא בד' יסודין אלא בקב"ה כד איהו בינייהו עכ"ל..|מקור=[[שער היחוד והאמונה - פרק ז']].}} | ||
הסברת מבט ניגודי זה: צמצום מחד גיסא תוך שלילת ההבנה כי תוצאתו הוא העדר האור מאידך גיסא, התבאר באריכות בהרבה דרושים בתורת החסידות. ומכללות הביאורים עולה כי שני עניינים עיקריים בזה: | הסברת מבט ניגודי זה: צמצום מחד גיסא תוך שלילת ההבנה כי תוצאתו הוא העדר האור מאידך גיסא, התבאר באריכות בהרבה דרושים בתורת החסידות. ומכללות הביאורים עולה כי שני עניינים עיקריים בזה: | ||
:'''א.''' גם לאחרי הצמצום נמצא האור בכל מקום גם במקום הצמצום, ועניין הצמצום לאמיתתו הוא העלם ולא סילוק. | :'''א.''' גם לאחרי הצמצום נמצא האור בכל מקום גם במקום הצמצום, ועניין הצמצום לאמיתתו הוא העלם ולא סילוק. | ||
:'''ב.''' גם לאחרי הצמצום האור נמצא '''בגילוי''' בכל מקום, אלא שגילוי זה הוא רק מצד האור ואינו מגיע ומורגש אצל המקבלים. | :'''ב.''' גם לאחרי הצמצום האור נמצא '''בגילוי''' בכל מקום, אלא שגילוי זה הוא רק מצד האור ואינו מגיע ומורגש אצל המקבלים. | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
את העניין הראשון מסביר האדמו"ר הזקן באריכות בספרו [[לקוטי תורה]] במאמר דיבור המתחיל "להבין מה שכתוב באוצרות חיים"{{הערה|שם=להבין|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/51b.htm לקוטי תורה הוספות לויקרא נא, ב].}}. שעניין הצמצום אינו סילוק ממקום למקום שנאמר שממקום החלל נעדר האור, אל שהאור נמצא במקום החלל, ורק הסתלק מלהיות בתנועה של גילוי ונכלל במאור - שהאור בדרגת התכללות בעצמותו אינו בגלוי. להמחשת העניין מביא משל מתלמיד חכם המכיר מסכת על בורייה לעומקה ולרחבה, בשעה שחושב ומשכיל בהשכלותיה ובסברותיה נמצאת המסכת בהתגלות במחשבתו, אמנם כשעוסק בדברים אחרים אם כי המסכת אינה גלויה בשכלו, היא לא הסתלקה למקום אחר אלא נמצאת בשכלו בכח הזכרון, וכל ההבדל בין מצבה בעת שחושב בה לזמן שאינו חושב בה, הוא שבעת שאינו חושב בה עולה ההשכלה להיות כפי שהיא בעצמותה למעלה מהתלבשות באותיות השכל, המחשבה והדיבור. | את העניין הראשון מסביר האדמו"ר הזקן באריכות בספרו [[לקוטי תורה]] במאמר דיבור המתחיל "להבין מה שכתוב באוצרות חיים"{{הערה|שם=להבין|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/51b.htm לקוטי תורה הוספות לויקרא נא, ב].}}. שעניין הצמצום אינו סילוק ממקום למקום שנאמר שממקום החלל נעדר האור, אל שהאור נמצא במקום החלל, ורק הסתלק מלהיות בתנועה של גילוי ונכלל במאור - שהאור בדרגת התכללות בעצמותו אינו בגלוי. להמחשת העניין מביא משל מתלמיד חכם המכיר מסכת על בורייה לעומקה ולרחבה, בשעה שחושב ומשכיל בהשכלותיה ובסברותיה נמצאת המסכת בהתגלות במחשבתו, אמנם כשעוסק בדברים אחרים אם כי המסכת אינה גלויה בשכלו, היא לא הסתלקה למקום אחר אלא נמצאת בשכלו בכח הזכרון, וכל ההבדל בין מצבה בעת שחושב בה לזמן שאינו חושב בה, הוא שבעת שאינו חושב בה עולה ההשכלה להיות כפי שהיא בעצמותה למעלה מהתלבשות באותיות השכל, המחשבה והדיבור. | ||
משל נוסף מביא אדמו"ר הרש"ב במאמריו מכח התנועה שביד. לעיתים רואים אנו כי אין בכח האדם להניע את ידו (מצד הקור או ששכב עליו וכדומה) ועם זאת במעט זמן יצליח שוב להניעו. והנה חסרון יכולת הנעת היד נובעת מהעדר התגלות כח התנועה שביד, שמצד סיבות הסתלקה ואין בכוחה לפעול פעולתה. אולם מכך שכעבור זמן מה שוב יצליח האדם להניע את ידו מוכח כי התעלמות הכח אינה מוחלטת אלא רק חיצוניותה והתגלותה התעלם, ועצם כח התנועה (המופשט והנעלם ([[היולי]])) נמצא ביד כבראשונה גם בשעה שנמנע ממנו להזיז את ידו. וכמו כן הוא בעניין הצמצום שרק האור והזיו הצטמצם ועצם האור (- המאור, שלמעלה מגילוי) נשאר במקום הצמצום | משל נוסף מביא אדמו"ר הרש"ב במאמריו מכח התנועה שביד. לעיתים רואים אנו כי אין בכח האדם להניע את ידו (מצד הקור או ששכב עליו וכדומה) ועם זאת במעט זמן יצליח שוב להניעו. והנה חסרון יכולת הנעת היד נובעת מהעדר התגלות כח התנועה שביד, שמצד סיבות הסתלקה ואין בכוחה לפעול פעולתה. אולם מכך שכעבור זמן מה שוב יצליח האדם להניע את ידו מוכח כי התעלמות הכח אינה מוחלטת אלא רק חיצוניותה והתגלותה התעלם, ועצם כח התנועה (המופשט והנעלם ([[היולי]])) נמצא ביד כבראשונה גם בשעה שנמנע ממנו להזיז את ידו. וכמו כן הוא בעניין הצמצום שרק האור והזיו הצטמצם ועצם האור (- המאור, שלמעלה מגילוי) נשאר במקום הצמצום{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31659&st=&pgnum=107 ספר המאמרים תרמ"ג עמוד צח] (ד"ה האמנם).}}. | ||
;אין עצם מסתיר על עצם | ;אין עצם מסתיר על עצם | ||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://toratchabad.com/ | *'''[https://toratchabad.com/פולמוס-הצמצום-בין-גדולי-המחשבה פולמוס הצמצום בין גדולי המחשבה]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:צמצום]] | [[קטגוריה:צמצום]] | ||