ישראל ג'ייקובסון: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''ישראל ג'ייקובסון'''{{הערה|מאויית ב[[אידיש]] גם '''דזייקאבסאן''', או '''דזשייקאבסאן'''.}} (במקור: '''פארעצקין''', [[ג' כסלו]] [[תרנ"ו]]-[[י"ז סיוון]] [[תשל"ה]]) היה מחשובי עסקני [[חסידות חב"ד]] בשנותיה הראשונות ב[[ארצות הברית]]. עמד בראש ארגון [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] ונחשב אחד ממקימי חצר חב"ד בארצות הברית. עסק בהצלתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[פולין]] הכבושה בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. כיהן כ[[משפיע]] בישיבת הדר התורה שהקים עבור תלמידים אמריקאים שהתקרבו לחב"ד והיה חבר בהנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[ניו יורק]].

נולד ב[[רוסיה]] ב[[ג' כסלו]] [[תרנ"ו]] (1896) בעיר זוראוויטש, למשפחה חבדית וותיקה, מצאצאי השל"ה.

תחילה למד אצל מלמד מקומי ולאחר מכן רצה ללמוד בישיבה, המלמד המליץ לו ללמוד בישיבת הרב ריינס{{הערה|רב ליטאי [[ציונות|ציוני]] ממקימי תנועת [[הציונות הדתית|ה"מזרחי"]].}} בעיר לידא{{הערה|מכיון ששם למדו [[עברית]] ולימודי חול.}}, ובדרך לשם פגש בו ובאביו ב[[שד"ר]] של ישיבת הרב ריינס שהמליץ להם דווקא על ישיבת תומכי תמימים{{הערה|בזכרונתיו מספר: "נגש אלינו איש גבה קומה, זקנו מיושרה בתספורת, והתחיל לשוחח: בטח נוסעים אתם להישיבה? כן! השיב אבי מורי. והתחיל לדבר מעניני הישיבה, ובהתעניינות גדולה התחיל אבי מורי להוציא ממנו מלין.

הוא אמר שהוא משולח עבור הישיבה, ומתוך דבריו נודענו שנכון להשתדל שאלמוד בהמיצר, לא בהחומה, כי שם בחורים גדולים וספרי חול נמצאים בתיקם, וגם עלולים לעשן מקטורת ביום השבת . . ובשבתנו שם נכנס איש אחד בהדרת פנים, זקנו לבן, ושאל גם כן לאן אנו נוסעים, בטח ללידא, והתחיל לדבר על הרב ריינעס. אינני זוכר פרטי הדברים, אבל רושם דבריו בהתרגשות, ואמר: לאיש שעמד על הבימה עם אשה חציה ערומה תמסרו את בנכם? וסיים דבריו: אני מתנגד, חפצים אתם שבנכם ישאר איין ערליכער איד, פירט אים אין ליובאוויטש".}} הלך להבחן ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], שם התקבל כתלמיד ב[[חיידר|חדרים]] ולאחר מכן באולם של [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[לובביץ']] שם נשאר עד לשנת [[תרע"ז]] (1916) אז עקרה הישיבה לעיר [[קרמנצ'וג]] על גדת נהר ה[[דנייפר]] ומאוחר יותר עבר לסניף הישיבה ב[[חרסון]]. בין השאר, למד בישיבות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים שצעדרין]], [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ו[[תומכי תמימים חרסון]] - בשנים [[תרס"ח]]-[[תר"פ]]. התגורר בעיר [[הומיל]] ביילורוסיה, בשנים [[תר"פ]]-[[תרפ"ה]].

===עסקנות ציבורית===

אדמו"ר הריי"צ לשוודיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית הקים שם את [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכ[[משפיע]] בישיבה. בשנת [[תש"א]] (1941) סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. כמו כן ניסה, ללא הצלחה, להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של האדמו"ר - [[שיינא הורנשטיין|שיינא]] ובעלה [[מנחם מענדל הורנשטיין]]. בשנת [[תש"ד]] הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג, ניו הייבן, וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], כ[[ראש ישיבה]]).

 

 

נפטר ב[[ניו יורק]] בגיל 79 ב[[י"ז בסיוון]] [[תשל"ה]] (1975), ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].

*גיסו, ר' [[אהרון אליעזר צייטלין]] (שניהם היו חתניו של ר' [[יהושע העשל לוין]]).

*בתו מרת שרה, רעיית הרב [[שלמה זלמן הכט]] - [[שיקגו]].

*בתו מרת רחל, רעיית הרב [[מרדכי דוב אלטיין]] - [[קראון הייטס]], יו"ר [[היכל מנחם (בורו פארק)|היכל מנחם]].

*בתו מרת חוה קפלן.