מעלי קבצים, highauser
8,615
עריכות
פורים דמוקפין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חומות ירושלים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[ירושלים]] - עיר מוקפת חומה מימות [[יהושע בן נון]], בה חוגגים פורים דמוקפין]] | |||
'''[[פורים]] דמוקפין''' נחגג ביום [[ט"ו באדר]], בו תיקנו חכמים לבני העיר [[שושן]] וכן לערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון לחגוג את הפורים. בשאר הערים, המכונות "ערי הפרזות", יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ונקרא '''שושן פורים'''. | '''[[פורים]] דמוקפין''' נחגג ביום [[ט"ו באדר]], בו תיקנו חכמים לבני העיר [[שושן]] וכן לערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון לחגוג את הפורים. בשאר הערים, המכונות "ערי הפרזות", יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ונקרא '''שושן פורים'''. | ||
| שורה 16: | שורה 17: | ||
הרבי הורה לרב [[תנחום דונין]] לחגוג מספק בעיר [[חיפה]] את פורים בשני הימים. וכן הזכיר זאת במכתב{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט ע' 423.}}, ובדבריו לר' [[ראובן דונין]] בהתוועדות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1_6yrIwSVWsrZLHH4e-TllQM5_SDnpNF4/view?usp=drive_open ש"פ תצוה תשל"ז].}}. בשיחה אחרת הזכיר את הערים [[חברון]], [[צפת]] ו[[טבריה]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=759&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}. | הרבי הורה לרב [[תנחום דונין]] לחגוג מספק בעיר [[חיפה]] את פורים בשני הימים. וכן הזכיר זאת במכתב{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט ע' 423.}}, ובדבריו לר' [[ראובן דונין]] בהתוועדות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1_6yrIwSVWsrZLHH4e-TllQM5_SDnpNF4/view?usp=drive_open ש"פ תצוה תשל"ז].}}. בשיחה אחרת הזכיר את הערים [[חברון]], [[צפת]] ו[[טבריה]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=759&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}. | ||
== בתורת החסידות == | ==פורים משולש== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[פורים משולש]]}} | |||
כאשר חל [[ט"ו באדר]] ב[[יום השבת]], אזי מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון (בקביעות [[הלוח העברי|לוח השנה העברי]] הנהוג בזמן הזה, מציאות זה תיתכן רק בפורים דמוקפין, שכן [[י"ד באדר]] בו נחגג פורים דפרזים לא יכול לחול בשבת). בקביעות כזו מכונה החג "פורים משולש". | |||
סדר המצוות בפורים המשולש הוא: | |||
*'''ביום שישי, [[י"ד באדר]]''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]]. | |||
*'''בשבת, [[ט"ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הנסים]]". | |||
*'''ביום ראשון, [[ט"ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]]. | |||
עם זאת, [[הרבי]] עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים{{הערה|שם=מא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=497 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=767&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}. | |||
בקביעות כזו, הורה [[הרבי]] להתאחד עם תושבי [[ירושלים]] בקיום מנהגי פורים השייכים והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד{{הערה|שם=מא}}. | |||
פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: [[תש"י]], [[תשי"ד]], [[תשל"ד]], [[תשל"ז]], [[תשמ"א]], [[תשנ"ד]], [[תשס"א]], [[תשס"ה]], [[תשס"ח]], ו[[תשפ"א]]. | |||
== "שושן פורים" == | |||
בערי הפרזות מכונה ט"ו באדר "שושן פורים". יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]]. | |||
===בתורת החסידות=== | |||
הרבי מסביר כי השם שושן מלשון שושנה, כשם ששושנה נותנת ריחה כאשר הקוצים הסובבים אותה דוקרים אותה, כך על ידי קושי השיעבוד מגלה הדבר כוחות נעלמים ביהודים. | הרבי מסביר כי השם שושן מלשון שושנה, כשם ששושנה נותנת ריחה כאשר הקוצים הסובבים אותה דוקרים אותה, כך על ידי קושי השיעבוד מגלה הדבר כוחות נעלמים ביהודים. | ||
| שורה 28: | שורה 46: | ||
זהו גם ענין ה"גורל"{{הערה|"פור הוא הגורל".}} שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] מגילת אסתר צב, ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' ס"ע קפט ואילך. וש"נ.}} שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים{{הערה|1=הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).}}, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים{{הערה|1=תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה [[תורה אור]] שם צה, סע"ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.}}, ועל אחת כמה וכמה [[פורים]] עצמו{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] שם קכא, א. ספר המאמרים מלוקט שם. וש"נ.}}. | זהו גם ענין ה"גורל"{{הערה|"פור הוא הגורל".}} שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] מגילת אסתר צב, ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' ס"ע קפט ואילך. וש"נ.}} שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים{{הערה|1=הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).}}, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים{{הערה|1=תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה [[תורה אור]] שם צה, סע"ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.}}, ועל אחת כמה וכמה [[פורים]] עצמו{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] שם קכא, א. ספר המאמרים מלוקט שם. וש"נ.}}. | ||
{{פורים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||