11,629
עריכות
שבת זכור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
השבת הסמוכה ל[[חג הפורים]] נקראת בשם '''שבת זכור''' (ובכתבי הגאונים מכונה גם בשם "שבת מחיית עמלק"), ובה קוראים את אחד מתוך [[ארבע פרשיות]] שתקנו [[חז"ל]] [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] בחודש אדר בנוסף ל[[פרשת השבוע]]. | השבת הסמוכה ל[[חג הפורים]] נקראת בשם '''שבת זכור''' (ובכתבי הגאונים מכונה גם בשם "שבת מחיית [[עמלק]]"), ובה קוראים את אחד מתוך [[ארבע פרשיות]] שתקנו [[חז"ל]] [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] בחודש אדר בנוסף ל[[פרשת השבוע]]. | ||
בשבת זו קוראים על מעשי עמלק ועל החובה לזכור את מעשיו ולמחות את זכרו, כהכנה ל[[המן#מחיית זכרו|מחיית זכרו של המן]], כפי שקוראים ב[[מגילת אסתר]]. | בשבת זו קוראים על מעשי עמלק ועל החובה לזכור את מעשיו ולמחות את זכרו, כהכנה ל[[המן#מחיית זכרו|מחיית זכרו של המן]], כפי שקוראים ב[[מגילת אסתר]]. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
פרשת זכור נקראת בשבת הסמוכה ל[[פורים]] [דהיינו שבת הקודמת לי"ד אדר], ואף כשחל [[שושן פורים]] בשבת, קוראים קריאה זו בכל המקומות בשבת שלפני פורים דפרזים. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את [[פרשת השבוע]] ובשני קוראים את "פרשת זכור"{{הערה|[[ספר דברים]] פרק כה, פסוקים יז-יט.}}. | פרשת זכור נקראת בשבת הסמוכה ל[[פורים]] [דהיינו שבת הקודמת לי"ד אדר], ואף כשחל [[שושן פורים]] בשבת, קוראים קריאה זו בכל המקומות בשבת שלפני פורים דפרזים. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את [[פרשת השבוע]] ובשני קוראים את "פרשת זכור"{{הערה|[[ספר דברים]] פרק כה, פסוקים יז-יט.}}. | ||
בשבת זכור לא קוראים את ה[[הפטרה]] הרגילה של הפרשה, וקוראים במקום זה הפטרה מיוחדת העוסקת במעשיו של שמואל לאחר שקיבל את הציווי למחות את זכר עמלק{{הערה|שמואל א' פרק ט"ו. למנהג חב"ד מתחילים מפסוק ב'.}}. | בשבת זכור לא קוראים את ה[[הפטרה]] הרגילה של הפרשה, וקוראים במקום זה הפטרה מיוחדת העוסקת במעשיו של שמואל לאחר שקיבל את הציווי למחות את זכר [[עמלק]]{{הערה|שמואל א' פרק ט"ו. למנהג חב"ד מתחילים מפסוק ב'.}}. | ||
אם שכחו לקרות פרשת זכור, יש לה תשלומים ויכולים לקרותה עד שבת פרשת החודש, אך לאחר מכן אין לקרותה בציבור. | אם שכחו לקרות פרשת זכור, יש לה תשלומים ויכולים לקרותה עד שבת פרשת החודש, אך לאחר מכן אין לקרותה בציבור. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==בחסידות חב"ד== | ==בחסידות חב"ד== | ||
רבותינו נשיאינו התוועדו ואמרו מאמרים רבים בשבת זכור, כשעיקר הדברים נסב על משמעות מחיית עמלק הרוחני, והסבירו לרוחב ולעומק את גודל השנאה אליו. הדברים פעלו עד כדי כך שחסידים אכן פיתחו שנאה פנימית לעמלק, עד שהחסיד ר' [[זלמן זעזמער]] התקרב לחסידות רק בעקבות ראיית גודל השנאה של ר' [[בנימין קלעצקער]] לעמלק בעת קריאת פרשת זכור. | רבותינו נשיאינו התוועדו ואמרו מאמרים רבים בשבת זכור, כשעיקר הדברים נסב על משמעות מחיית [[עמלק]] הרוחני, והסבירו לרוחב ולעומק את גודל השנאה אליו. הדברים פעלו עד כדי כך שחסידים אכן פיתחו שנאה פנימית לעמלק, עד שהחסיד ר' [[זלמן זעזמער]] התקרב לחסידות רק בעקבות ראיית גודל השנאה של ר' [[בנימין קלעצקער]] לעמלק בעת קריאת פרשת זכור. | ||
בשבת זכור [[תרל"ב]] התקיימה סעודת התנאים של הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג]], [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר אז [[מאמר]] דיבור המתחיל "המגיד מראשית אחרית". | בשבת זכור [[תרל"ב]] התקיימה סעודת התנאים של הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג]], [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר אז [[מאמר]] דיבור המתחיל "המגיד מראשית אחרית". | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
בשנת [[תשכ"ט]] הגיעה הקבוצה הראשונה של חסידי חב"ד להתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] בערב שבת זכור, ומאז נקבעה שבת זכור כתאריך ההתייסדות של השכונה. | בשנת [[תשכ"ט]] הגיעה הקבוצה הראשונה של חסידי חב"ד להתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] בערב שבת זכור, ומאז נקבעה שבת זכור כתאריך ההתייסדות של השכונה. | ||
==ראו גם== | |||
*[[עמלק]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||