חזקיהו קייקוב: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד בחודש אדר [[תרס"ג]] בבוכרה להוריו, לאביו הרב אבא קייקוב ולאמו מרת אביגיל.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם בתו של ר’ מרדכי פנחסוב, ובמשך השנים השתלם כ[[סופר סת"ם]] (והיה כותב על פי [[כתב אדמו"ר הזקן|שיטתו של אדמו"ר הזקן]]), כשוחט, וכמסדר גיטין וקידושין.

בשל הקשיים בשמירת תורה ומצוות תחת השלטון הסובייטי, ניסה לצאת את גבולות המדינה אך הנסיון נכשל, וכאשר סטאלין עלה לשלטון והרדיפות על שמירת תורה ומצוות הלכו וגברו, ניסה שוב לצאת את ברית המועצות יחד עם אמו, והוא יצא למסע בגפו במחשבה שאם המעבר יצליח, יוכל הביא אחריו את שאר בני המשפחה בטענה של איחוד משפחות. בעודם על המזח נעצרו על ידי שוטרי משטרת הגבולות, כאשר לאחר מאסר קצר נשלחה האמא לביתה, ואילו הבן נותר במאסר חצי שנה, והשתחרר ממנו רק בז’ בכסלו תרצ”ד, בהשתדלותו של ר’ [[איצ’ה דער מתמיד]], שהפעיל קשרים מדיניים בחו"ל במטרה לשחרר אסירים יהודיים הכלואים ברוסיה{{הערה|במכתב לרבו הרב אליעזרוב, כתב: ”בעזה”י  כד’ כסלו תרצד’ לשלום אין קץ ולברכות אין סוף לכ’ האדמו”ר שיל”א שליט”א… בחודש זו אשר נעשו בו ניסים לאבותינו ולרבותינו וניתוסף בו יום הישועה בז’ בו… ב”ה פיטרו אותי לגמרי ז’ לחודש זו ובאתי לחיים טובים ולשלום לעירי. אבל מלאה הלכתי וריקם השיבני ה’. ההפסד שלי קרוב לט”ל מלקיות וד”ל. והישועה הי’ ע”י ר’ יצחק המתמיד יצ”ו”.}}.

בצעירותו הוא גר במוסקבה, וכאשר הרבי הריי"ץ היה ב[[מלחובקה]] נכנס לרבי ל[[יחידות]], מלבד היותו מנהיג הקהילה הבוכרית, היה מראשי החבורה החב"דית, מסר שיעורים קבועים לצעירים בתורת החסידות ועמד בראשי המדברים והמארגנים של ההתוועדויות החסידיות במשך שנים רבות{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129355 מזכרונות ר' בצלאל שיף]{{COL}}}}.

בתחילת חודש חשון תש"י נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.|אנשי המשטרה החשאית]] והוא היה מהראשונים שנעצרו, הן על השתייכותו לחב"די והן על חיזוק כל עניני היהדות בעיר, ולאחריו נעצרו עוד חסידים רבים, שנשפטו כולם לעשרים וחמש שנות גלות בסיביר{{הערה|תחילה נידון למשפט מוות, ורק בעקבות לחצים הוקל העונש. שמועות וסיפורים חלק ב' עמוד 108.}} (אלא שלאחר מות סטלין קיצרו לכולם את העונשים).

'''גדול מאחיו''',